אחד מהרכבי הא-קפלה המובילים בעולם, ה’סווינגל סינגרס’, החלו לפעול ב-1963 וכבר אז הטביעו את חותמם כחלוצי הז’אנר בעידן המודרני. למרות שעבר לאורך השנים שינויים פרסונליים רבים שמר ההרכב על מבנה הרמוני זהה, שבבסיסו ארבעה זמרים וארבע זמרות.
החודש הוציאו אלבום חדש, ‘ביוטי אנד דה ביטבוקס’, בו משתתפת זמרת האלט הישראלית, כנרת ארז (31), שהצטרפה להרכב ב-2003. היצירות נעות בעיקר בין ג’אז למוזיקה קלאסית, אך לרפרטואר האפקטים הווקאליים וכלי הנגינה שההרכב מחקה בעזרת הקול, נוסף אלמנט חדש: ביט-בוקסינג; תיפוף בעזרת הפה. ?בשניים מהקטעים באלבום מתארח פנומן הביט-בוקס היהודי הבריטי, שלמה, שהשתתף בין היתר בהקלטות אלבום הא-קפלה של ביורק, ‘מדולה’, ואף ליווה אותה בהופעתה במופע הפתיחה של אולימפיאדת אתונה.
ל’סווינגל סינגרס’ הצטרפה ארז אחרי כשמונה שנים בהרכבים ישראלים דומים, כדוגמת שמיניית ‘ווקאל’ ושישיית הבנות ‘כרמל א-קפלה’. בצבא שירתה כסולנית בתזמורת חיל האוויר, ואחר כך למדה בירושלים באקדמיה למוזיקה עש רובין.בשנת 98, כשעוד הייתי סטודנטית, מספרת ארז הגיעו ה’סווינגל סינגרס’ להופיע בארץ ופגשתי אותם דרך העבודה בלהקת ‘ווקאל’. כשסיימתי את הלימודים כתבתי אליהם, וזומנתי לאודישנים.
בכמה אלבומים של הסווינגל סינגרס השתתפת עד כה?
אפשר לומר ששניים וחצי. האלבום הראשון היה אלבום כריסמס, ובין האלבום ההוא לחדש הוצאנו סינגל שהיו בו שלושה קטעים. חוץ מזה היו לנו הופעות אורח באלבום של אמן הג’אז הבריטי, ג’ורג’ מלי, שנפטר לא מכבר, וגם קטע באלבום של הדי.ג’יי ומפיק פסטיבל ה’ביג צ’יל’, פיט לורנס.
כיצד נולד הרעיון לשלב ביט-בוקסינג באלבום החדש?
הלהקה התחילה להכניס אלמנטים של כלי הקשה שמבוצעים עם הפה לפני מספר שנים במסגרת ההופעות. זה התקבל טוב מאוד והתאים לרעיון של חיקוי כלי נגינה בשירה.
איך מתנהלת העבודה?
כל אחד מחברי הלהקה מביא רעיונות והדברים מתפתחים. הרעיון באלבום הזה היה לאסוף קטעים בכל מיני סגנונות, שהמאחד ביניהם הוא תוספת הביט-בוקסינג. וורד סינגל, מייסד ההרכב, עדיין משמש כיועץ המוזיקלי. לפעמים הוא כותב את העיבודים ולפעמים עושים את זה אנשים חיצוניים שיש להם קשר עם הלהקה.
את אחד השירים שאת מבצעת סולו, ‘צ’יאליטו לינדו’, עיבד בחור ישראלי בשם איתי אברמוביץ’, מה את יכולה לספר לנו עליו?
את איתי הכרתי בארץ. הוא בילה בקובה איזושהי תקופה, ומאחר ומדובר בקטע סלסה – תחום שהוא מתמחה בו – החיבור התאים.
איך הגעתם לשלמה?
אחד מחברי הלהקה הכיר אותו, ולפני שנה הוא התארח בהופעה שלנו במועדון וורטקס בלונדון במסגרת פסטיבל הג’אז. השילוב עבד טוב, והחלטנו שחייבים לעשות משהו ביחד. באלבום הוא בסהכ מתארח בקטע הפותח ובקטע שמסיים אותו, יתר כלי ההקשה מבוצעים עי חברי הלהקה, אבל שיתוף הפעולה איתו התפתח למשהו אחר תחת השם Beatbox Choir – הרכב שכולל אותנו ועוד חמישה ביט-בוקסרים. זו המקהלה הראשונה בעולם מהסוג הזה.
פרוייקט ה’ביט-בוקס’ הוא למעשה כעת הקשר האמנותי העיקרי של כנרת עם ה’סווינגל סינגרס’, שממש עם צאת האלבום החדש החליטה לפרוש מההרכב. הלהקה נמצאת כל הזמן בנסיעות, ואני רוצה להקדיש זמן למשפחה, היא מסבירה, זו גם הזדמנות בשבילי לעשות דברים שמעניינים אותי שאינם במסגרת של הרכב.
בכל זאת, על פרוייקט מקהלת הביט-בוקס המסקרן החליטה לא לוותר. החודש יצא לאקרנים סרט המתעד את הולדת הפרוייקט – שנוצר במקור לשם הופעה חד-פעמית במפגש הביט-בוקס הבינלאומי של 2007 – ובחודשים הקרובים צפויה המקהלה לצאת לסיבוב הופעות.
אם החדשנות הרעיונית והנועזות באלבום החדש של ה’סווינגל סינגרס’ מיושמת כולה על גרסאות כיסוי לשירי ג’אז או קטעי מוזיקה קלאסית ידועים, כדוגמת ה’בולרו’ של רוול, החמישית של בטהובן או האדאג’יו של אלבינוני – הרי שבמופע המתוכנן של ‘מקהלת הביט-בוקס’ גם החומר מקורי לחלוטין (מלבד חידוש ל’אל תקרא לי אל’ של פול סיימון) כששיאו של המופע בסשן אילתור ארוך. כל מי שאי פעם שמע אמן ביט-בוקס בפעולה, או לחלופין את ה’סווינגל סינגרס’, לבטח מדמיין את הפוטנציאל העצום שבמפגש כזה.
‘סווינגל סינגרס’:
‘מקהלת הביט-בוקס’:
