בלייק זכה הכרה כללית בכישרונו הספרותי שנים רבות אחרי מותו, ורק בזמננו הולכת ונחשפת הסמליות המיסטית של הספרים הנבואיים שחיבר. האיש, שנחשב כיום לאחד הבריטים המפורסמים בעולם, מת ב-1827 בעוני ונקבר בקבר לא מסומן בלונדון.
אשתו, קתרין, מסרה את שמונת ההדפסים הללו לפסל פרדריק טאת’ם זמן קצר לפני מותה ב-1831 וההדפסים העלומים החליפו ידיים במרוצת השנים ללא ידיעתם של מומחים ליצירתו של בלייק. ההדפסים -שצבעי מים מעניקים להם את גימורם הסופי – לווו במקור בטקסטים בכתב יד שגם הם התגלו לראשונה בתחקיר לתערוכה. הטקסטים וההדפסים מוצגים יחדיו לאחר שהופרדו במשך שנים, ושופכים אור מחודש על חשיבתו של בלייק בעת יצירתם.
בלייק פרסם שורה ארוכה של ספרי שירה מאויירים שעסקו במיתולוגיה פרטית שפיתח. כמה מהתמונות שהתגלו מציגות את מאבקיו של אורייזן – אלוהי השכל מוליך השולל – והטקסט שמלווה את העבודות ממשיך את האובססיה הפואטית של בלייק, שהתריע בפני האנושות להישמר מפני השפעתו המרושעת של ההיגיון. לצד דימוי של אורייזן, כאדם זקן העומד בפני אריה זועם כשהוא אוחז במנורה שאורה אינה שימושי, כותב בלייק: Fearless though in pain I travel on.
ציור אחר מציג אדם זקן נוסף אוגולינו, העומד בין ארבעה צעירים. הקבוצה מייצגת את חמשת החושים ולוותה במקור במשפט: מי ישחרר את האסירים?. העבודה היא דוגמה מובהקת לניגוד המוחלט, אצל בלייק, בין עולם החושים והדמיון לבין העולם החדש של הרציונליזם שהמשורר כה תיעב.
בלייק זוכה בבריטניה למעמד של אל. אנשי השמאל אוהבים אותו בשל הרפורמה החברתית שהוא מציע ואנשי הימין מעריצים אותו בשל הפטריוטיות שלו. אנשי הדת מוצאים ביצירתו מיסטיקה נוצרית והרוקיסטים הצעירים מוצאים בה את הביטוי האולטימטיבי למרדנות וחתירה מול הזרם. מהבחינה הזאת, נדמה שבלייק הצליח – גם אם שנים לאחר מותו – להגשים את המטרה של שירתו בשאיפה לעורר בלבותיהם של בני האדם את תחושת האינסופיות ואת קו היסוד של מחשבתו באימרה שלו: בלא ניגודים אין התקדמות.
עד 1/6/08. א’-שבת 10:00-17:50. חינם.
Tate Britain
Millbank, SW1
Tel: 020-7887 8888
Tube: Pimlico
