אי אפשר להאשים את מי שמרגיש לאחרונה שאנחנו, החיים בממלכה המאוחדת, נתונים למתקפה חזיתית. קריאה לבדיקה מחודשת של רישיונות ייצוא של ציוד צבאי לישראל, גירוש דיפלומט ישראלי, אזהרה לבריטים המבקרים בישראל, והתבטאויות עם טון אנטישמי של חברי פרלמנט.
אבל האמת היא שהמצב לא כל כך נורא. נכון. אחד מאנשי השגרירות, לפי הדיווחים נציג המוסד, גורש מבריטניה, או לפי הניסוח הדיפלומטי, ‘התבקש לעזוב’, וזה לא נראה טוב. כשעתיים לפני שהרב הראשי, לורד ג’ונתן סאקס, קבע את המזוזה בכניסה לבניין השגרירות, הופיע דייוויד מיליבנד בפרלמנט, ובלשון חריפה במיוחד הודיע על מסקנות הוועדה ועל ההחלטה לגרש את הדיפלומט.
מיליבנד טען שבריטניה רואה בחומרה את השימוש לרעה בדרכונים הבריטים, דבר העלול לסכן אזרחים בריטים חפים מפשע. אי שם בשנות ה-80 כבר היינו בסרט הזה. אז זה היה בשני פרקים – האחד, כשדרכונים בריטים מזוייפים נמצאו בתא טלפון בגרמניה, וישראל הואשמה באחריות. באותה שנה הורשע סוכן כפול שפעל בבריטניה, בבית משפט לונדוני בריגול למען ישראל, ונגדה. בעקבות שתי הפרשות הודיעה ראש הממשלה דאז, מרגרט תאצ’ר, על גירוש אנשי מוסד, וממשלת ישראל התחייבה שלא ייעשה עוד שימוש לרעה בדרכונים בריטים.
לבריטים יש זיכרון טוב… עם זאת, זמן קצר לאחר שמיליבנד סיים את דבריו בפרלמנט, אמר לי גורם דיפלומטי שבריטניה לא רואה את העניין כיותר מתקרית, או כדבריו, זה כמו שבמשפחה מישהו מפשל, מקבל את עונשו, ועוברים הלאה לסדר היום. לגמרי במקרה, תוכנן מפגש עם עיתונאים זרים בלונדון שעות אחדות לאחר הופעתו בפרלמנט. כצפוי הוא נשאל על ידי עיתונאים ערבים חשובים, על עניין הדרכונים המזוייפים והשפעת הפרשה על יחסי ישראל בריטניה. בזמן הקצר שעבר בין הופעתו בפרלמנט לזו שבאגודת הכתבים, עבר מיליבנד לפרק הבא. הוא דיבר על הברית האסטרטגית בין ישראל לבריטניה, הקשרים ההדוקים בין שתי המדינות בתחומי התרבות, הכלכלה, המדע ועוד, והבהיר שהיחסים בין ישראל לבריטניה הדוקים, ומבוססים על ערכים משותפים. נשארה רק האזהרה לתיירים המבקרים בישראל לשמור על הדרכונים שלהם מחשש שייעשה בהם שימוש לרעה.
למי להצביע
הופעתו של מיליבנד בפני הכתבים הזרים הייתה חלק ממערכת הבחירות של מפלגת הלייבור – הוא הופיע כנציג המפלגה. זה היה לפני שהתחילה רשמית מערכת הבחירות, שייערכו ב- 6 במאי.
אז מה טוב לישראל וליהודים? או אולי, מה לא טוב לנו. שתי המפלגות הגדולות תומכות בישראל, במידה כזו או אחרת, ומעמדה של ישראל בבריטניה לא ישתנה בין אם הדיירים ברחוב דאונינג 10 יוחלפו או לא. גם הצד הפחות טוב הוא טוב. יש שתי מפלגות בעיתיות, אך בלי סיכוי להשפעה. מפלגת הירוקים בוטה יותר בעמדתה האנטי-ישראלית. היא נהנית מתמיכה בעיקר בקרב צעירים, אך אין לה נציגים בפרלמנט. באתר האינטרנט של מנהיגת המפלגה, קרוליין לוקאס, תגלו שהמפלגה אינה מתרכזת רק במאבק למען איכות הסביבה, אפקט החממה ונושאים ‘ירוקים’ אחרים, אלא גם תומכת נלהבת של האירגונים הפרו-פלסטינים בבריטניה, והיחידה שהצטרפה כחברה במערכה לסולידריות עם פלסטין.
גם המפלגה הליברל דמוקרטית בעייתית, אם כי יש בין חבריה תומכים בישראל. תגובת הנהגת המפלגה להתבטאויותיה הקשות, הגובלות באנטישמיות, של נציגתם בבית הלורדים, ג’ני טונג, על מעלליה, כביכול, של משלחת ישראל להאיטי, לא הייתה מספיק נחרצת. לטונג יש היסטוריה אנטי-ישראלית, עוד מימיה כחברת פרלמנט. אז, כשהיא הביעה הבנה כלפי מבצעי פיגועי התאבדות, היא פוטרה מתפקיד הדוברת לענייני מדיניות חוץ, אך להמתקת הגלולה נשלחה לבית הלורדים.
המנהיג הקודם של המפלגה אף סירב להיפגש עם אחד משגרירי ישראל בבריטניה (לא הנוכחי), בטענה שהוא יודע מה השגריר מייצג ואין לו עניין לשמוע את דבריו. גם לליברל דמוקרטים אין סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה בבריטניה, אבל אם לאף אחת מהמפלגות לא יהיה רוב, ייתכן שתהיה להם השפעה מעבר לכוחם האלקטוראלי.
תומכי ישראל יעדיפו שאחת המפלגות הגדולות, הלייבור או השמרנים, תשיג רוב מכריע, שכן לכל אחת מהן יש גישה יחסית פרו-ישראלית, וכדאי שתומכי ישראל יהיו מודעים לכך שהצבעה לליברל דמוקרטים או לירוקים עלולה לגרום בעיות קשות לישראל.
קצרצרים
*** אירועי יום העצמאות של הפדרציה הציונית סובלים פעם נוספת ממחאות פרו פלסטיניות – לאחר שבשנה שעברה נאלצה הפדרציה לשנות פעמיים את מקום הופעתה של הלהקה הצבאית בטקס יום הזיכרון של הקהילה בשל מחאה על הופעת חיילים במדים על הבמה. השנה ביטלה הזמרת מירה עוואד את הגעתה ללונדון בשל איומים שספגה מאירגונים קיצוניים על חייה ועל חיי משפחתה. עוואד וניני, שייצגו את מדינת ישראל באירוויזיון האחרון, היו אמורות להופיע יחדיו, אולם כעת תופיע האחרונה לבד על הבמה.
*** ועדה פרלמנטרית קראה לבדיקה מחודשת של נהלי הענקת רישיונות ייצוא נשק וציוד צבאי, לאחר שהסתבר כמעט בביטחון שישראל השתמשה בציוד בריטי במהלך ‘עופרת יצוקה’. הוועדה גם ציינה שבחודשים האחרונים חלה ירידה דרמטית במספר רישיונות הייצור לנשק וציוד צבאי לישראל. האם ישראל מצאה מקורות אספקה פחות בעיתיים? נקווה.
