בארט, שב-1974 פרש מכל נסיון להופיע או להקליט מוזיקה באופן מקצועי, חזר בתחילת שנות השמונים לבית הוריו בקיימברידג’, שם התגורר עד מותו. הפעם האחרונה פה פגש את חבריו ל’פינק פלויד’ הייתה ב-1975 במהלך הקלטות האלבום ‘הלוואי והיית כאן’, כאשר ביקר אותם באולפן, ב’אבי רואד’ רק כדי לשמוע את שיר ההספד ‘המשך להאר יהלום מטורף’ שהלהקה הקדישה לו.
לאורך כל 25 השנים האחרונות שלו בקיימברידג’ סירב לדבר או לשתף פעולה עם מעריצים, עתונאים או קולגות מהעבר, אם כי הקלות בה ניתן היה להתאגד מחוץ לבית שלו ולקחת תמונה, רק העצימה את המיתוס. בראיון מיוחד שנתנה אחותו, רוזמרי, ל’סאנדיי טיימס’, שבוע לאחר מותו, סיפרה כיצד אחיה היה לחלוטין מודע למבקרים השונים, אולם התקשה להבין מדוע משהו שהוא עשה לפני כל כך הרבה שנים עדיין מעניין אותם.
הירושה המוזיקלית שבארט הותיר אחריו כוללת את האלבום הראשון של פינק פלויד (‘החלילן בשמי הרקיע’), בו כתב את מרבית החומר, את שלושת הסינגלים הראשונים של הלהקה (ביניהם ‘ארנולד ליין’ ו’סי אמילי פליי’ שלא הופיעו באלבומים), שיר אחד, (‘גאגבנד בלוז’) באלבומם השני ‘חופן סודות’ (השירים ‘וג’טבל מן’ ו’צעק את הצעקה האחרונה’ לא נכנסו לאלבום ומעולם לא יצאו באופן רשמי), שני אלבומי סולו מ-1970 (‘דה מדקאפ לאפס’ ו’בארט’), ואלבום נוסף שיצא בסוף שנות ה-80 (‘אופל) עם קטעים שלא פורסמו בעבר.
למרות כמות החומר הקטנה יחסית, ולמרות שלא מת בגיל צעיר כמו הנדריקס, ג’ים מוריסון, או ג’ניס ג’ופלין, בארט הפך לאגדה (אם לא כמוהם, אז לפחות כמו הסופר ג’יי.די סלינג’ר שגם פרש מוקדם בקריירה שלו לחיים פרטיים לגמרי) והיווה מקור השפעה עצום לאלפי מוזיקאים (בעיקר בריטים הוא היה הראשון לשיר במבטא בריטי מודגש) – מדיוויד בואי והרכבי הפאנק של שנות ה-70, דרך ‘בלר’, ה’ליברטינז’ ועד לימינו, כפי שזה גם מתבטא בחלק מהרכבים והאמנים היחסית חדשים שמשתתפים במופע ההצדעה.
אלה כוללים בין היתר את ה’מיסטרי ג’טס’ – להקת רוק על גבול הרוק המתקדם שבין חבריה נמנים אב ובנו. הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, ‘מייקינג דנז’, לפני מספר חודשים; לופר קרוק – בחור בן 24, סינגר-סונגרייטר, משורר וקריקטוריסט די מופרע מקנט, שהאלבומים שלו הקנו לו מספר השוואות לבארט עצמו; ‘הטלוויז’ן פרסונליטיז’, להקת פאנק מסוף שנות ה-70 (מהאהובות ביותר על קורט קוביין מ’נירוונה’) שהיה לה להיט בשם ‘אני יודע היכן סיד בארט גר’, ואת הכתובת הם גם מסרו על הבמה לאלפי אנשים במופע חימום שלהם לדיוויד גילמור, במסגרת סיבוב ההופעות של אלבומו השני ‘אבאוט פייס’.
את הערב ינחה הצלם, מיק רוק, שמלבד צילומי עטיפת אלבום הסולו הראשון של בארט, ‘דה מדקאפ לאפס’, אחראי בין היתר גם על ‘טרנספורמר’ של לו ריד, ‘עוצמה גולמית’ של איגי פופ, האלבום השני של ‘קווין’ ‘קווין 2′, ו’ספייס אודיטי’ של דיוויד בואי. עפ מארגני הערב צפויים להשתתף במופע גם אורחים מאוד מיוחדים, עם דגש על מאוד.
ב’ 18/9. 19:00. £10.50.
מאמרים קשורים
לינקים מעניינים:
