השמועות על המופע החדש “הכבש השישה עשר” התפזרו כמו ״ריח ממפעל שוקולד בעיר הגדולה רמת גן״. מחזמר קברט משירי הכבש השישה עשר. הפעם – בלונדון.
לכבוד השנה החדשה, קבלו הצצה לפרויקט מיוחד שעלה לראשונה בחודש יולי האחרון והולך לרוץ בשנה הקרובה בבריטניה.
זה התחיל כמו הצחוק
בערב קיצי בקמדן, תלבושות לבנות ואווירה שגרמה לנו לרצות שוקו חם, חיכו לנו ארבעה פרפורמרים על הבמה.
הגישו לנו יין, שוקולד, תותים ועוגות גבינה כמו בשיר המפורסם “אני אוהב”.
תפסנו מקום, ובדיוק כששאלנו את עצמנו ״מעניין איך זה יתחיל…״ זה התחיל. כמו הצחוק…
ממש כמו שיר הפתיחה- איך שיר נולד?
שירה קרביץ והראל גלזר בהחלט ידעו איך לגלגל את זה החוצה. הם שיחקו את התפקידים הראשיים ואירחו את האירוע. אליהם הצטרפו תומר אלדור ואוליבר קורוש על הפסנתר והכחון.
הערב שזר בתוכו את השירים מהאלבום האהוב, לצד מונולוגים ודיאלוגים, שתפרו את הכל לתוך מופע שלם ונוסטלגי, שהחזיר את כולנו לילדות.
הכבש השישה עשר הוא ספר שירי ילדים של יהונתן גפן שראה אור בשנת 1978. בעקבותיו יצא גם תקליט ילדים מצליח מאוד ולאחר מכן עלו מופע והצגת ילדים. התקליט נבחר כמה פעמים לרשימת האלבומים הישראליים הטובים בכל הזמנים. מילות השירים והסיפורים משקפות לרוב את נקודת הראות ומחשבותיהם של ילדים, כפי שניתן לראות בשירים “גן סגור”, “ריח של שוקולד” ו”ברקים ורעמים”. שירי האלבום התבססו על שירי הספר, אך עובדו לעיתים כדי להתאים ללחן או לספק חוויית האזנה לילדים.
ביצועים מרגשים ומפתיעים
במהלך הערב היו לא מעט רגעי שיא, בניהם הביצוע הנוגע ללב של שירה לשיר “השיר של אריאלה”. קרביץ ביצעה מונולוג המספר על ילדה אשר מחפשת וקוראת לאהובה הנמצא על ענן, לשוב אליה. ביצוע קורע לב ומלא ברגש שלא השאיר עין אחת יבשה בקהל.
לצד זה, גלזר (עם רגל נקועה) הרים את כולנו על הרגליים (חוץ מאת עצמו), וגרם לקהל לרקוד! בעיבוד רגאי לשיר ״כשאהיה גדול״. גלזר אומר בשיר “כשאהיה גדול אהיה זמר” תנו לנו לספר לכם, הוא בהחלט זמר. ביצוע ווקלי מרשים שהרים את המקום באוויר וסחף תשואות גדולות.
רגעים נוספים הראויים לציון הם העיבודים המפתיעים לשירים “כמו ים”, עם ניחוחות ים תיכוניים, “אני אוהב” בעיבוד מחודש על הפרלוד הראשון של באך והדיאלוג של קרביץ וגלזר ל”כשאומרים” בשיתוף הקהל.
המונולוג על האיש הירוק שנגמר בסולו סוחף של אלדור על הפסנתר הוא בהחלט רגע וירטואוזי במיוחד, וגולת הכותרת השיר “הילדה הכי יפה בגן” שסחף את כל הקהל לשיר יחד.
אפשר לומר שזה ערב מיוחד במינו שעשוי מעולה.
הרמוניה יוצאת דופן
לא הופתענו לגלות שקרביץ וגלזר למדו בשניים מבתי הספר הטובים בבריטניה (Royal Academy of Music, Royal Welsh College of Music and Drama), ותוך כדי הלימודים התקבלו להפקה הנחשבת “ביקור התזמורת” בDonmar Warehouse. מדובר בשניים מהקולות הטובים ששמענו. הרמה הווקאליות, הורסטיליות, הביצוע והוירטואוזיות שלהם היו ברמה מקצועית גבוהה ביותר וללא ספק סחבה תגובות מתרשמות של כל היושבים באולם.
אחד הדברים היותר בולטים שהיו במופע הייתה הדינאמיקה בין חברי הקאסט. ניתן היה לראות את התקשורת בניהם, הזרימה והסנכרון שנכחו בצורה הרמונית יוצאת דופן, ממש כמו ביצירות המוסיקליות שנוגנו ובוצעו במהלך הערב.
העיבודים של אלדור הוסיפו רובד בוגר ומתוחכם לשירים שכולנו גדלנו עליהם ולא פעם יצרו חוויה שהרגישה כמו רענון צעיר, מרגש ומעורר לצד הלחנים המקוריים שטבועים בנו. אלדור, מוסיקאי מחונן שעוד בתקופת התיכון עיבד את השירים, הקליט אלבום עם העיבודים החדשים שיצא לאחרונה באופן רשמי. תומר התגלה גם כזמר מחונן, המלווה את השחקנים הראשיים בהרמוניות מרגשות ומנצח על הערב היפייפה הזה.
אקורד סיום מתוק
את אקורד הסיום של המופע מבצע הפרקשניסט קורוש- מוזיקאי בריטי איראני, שקרא את המונולוג הכי מוכר של הכבש השישה עשר בשיר “לילה טוב” באופן מדוייק ומלא רגש, מה שסיים את המופע באופן המתוק ביותר שאפשר היה לבקש.
“הכבש השישה עשר הוא בדרך כלל הכבש שאיתו אני נרדם”.
אבל במופע הזה, היה קשה להגיד לילה טוב. הקהל היה מרותק, ילדים והורים רקדו, שרו והתרפקו על זכרונות…אי אפשר היה להפסיק לזמזם את השירים כל הדרך חזרה הביתה.
בנימה אישית, החשיבות של תרבות ישראלית בבריטניה רלוונטית מאי פעם.
המופע הספיק לרוץ בלונדון ובארץ ישראל וחוזר בשנה החדשה,
ב26.1 בקמדן קלאב באירוע מרגש ומלא מוסיקה ישראלית שמטרתו, גיוס כספים לכפר עזה יופיעו החבר׳ה האלה וההמלצה שלנו היא לרוץ! גם לשמוע אותם שרים וגם לתרום מרחוק למדינה, ממש שתי כבשים במכה.
