מערכת היחסים בין אמנים לסופרים הייתה בעייתית מאז ומעולם. אמנים שעבדו על ספרים לפני המאה ה-20 היו כפופים תמיד לסופרים. עבורם הטקסט קדוש וכל דימוי ויזואלי שמלווה אותו אמור לשרתו. אך כל זה השתנה עם לידתו של ספר האמן- שבעבודה עליו ניתנת הבכורה לאמן. מאותו יום החלו אמנים לכתוב, לצייר על טקסטים, לשרוף אותם ולנעול אותם תחת מנעול ובריח.
ההגדרה של ספר אמן משתנה מספר אחד למשהו. הז’אנר כולל אלבומים, אנתולוגיות, מניפסטים, ספרי סקיצות – כמו גם מהדורות הדפסים מפוארות. המשותף לכולם הוא הרעיון שלהבדיל מטקסט מלווה בדימויים – מדובר ביצירות אמנות בצורת ספר. המילים הן חלק חשוב ואינטגרלי, אך נתפסות בראש ובראשונה כאובייקט אמנותי, שזוכות להכרה מתוקף תפקידו.
הקוביסטים והסוריאליסטים ניסו לשבור הקשרים נוחים בין מילים ותמונות. בספרו של מירו,Parler Seul, אין קשר מיידי בין הדמויות המופשטות לשיר של טריסטן צארה אותן הן מקיפות. אך הסוריאליסטים באופן מפתיע, לא עשו דבר על מנת לשנות את הרעיון של ספר ככתב יד – דפים כרוכים שניתן לעלעל בהם. האיש שקרא תיגר על הספר כפי שאנחנו מכירים אותו היה ג’וזף קורנל, עם קופסאות הקרטון שלו שכללו מילים, קולאז’ים, רשימות על ניירות וחפצים. הקופסאות של קורנל אינן שם כדי שיקראו בהן אלא על מנת שינברו בהן.
אבל אפילו קורנל נראה שגרתי לצד כמה מהאמנים האחרים בתערוכה, כמו צ’אי גואו-קיאנג שמערבב משחות ואבק שריפה על מנת לצייר בהן את ‘ספר הסכנה’ (בתמונה למעלה) ומפתה את הקורא/צופה לפוצץ אותה בעזרת פתיל. ספר נוסף בולט בתערוכה, הוא ‘חייהם הסודיים של הצמחים’ של אנסלם קיפר – פסל של ספר בגובה מטר שמונים שדפיו המצוירים העשויים עופרת, רומזים על נצחיותו.
אולם לא כל ספרי האמן שומרים על סטאטוס חד פעמי. אד ראשה לדוגמא, הוציא ב-1962 ספר אשר כלל תמונות של תחנות דלק באמריקה ונמכר בסופרמרקטים בדולר אחד, ואילו ג’ף קונס הוציא ספר מדריך שמסביר לציבור הרחב את אמנותו.
רוב העבודות ב’דם על נייר’ אינן משתדלות לרצות אותנו אלא קוראות תיגר על ההנחה שספר קיים כדי שיקראו אותו, או שילחו בו לאיבוד. הן מפצירות בנו להיות ערניים ספר כאובייקט או כאיקונה נערצת. יחד עם זאת, חבל שרוב המוצגים בתערוכה מוצגים מאחורי זכוכית, מה שמאפשר להתרשם אך ורק מכפולת עמודים יחידה מכל ספר.
עד 29/6. א’-שבת 10:00-17:45, ו’ עד 22:00. כניסה חופשית.
V&A, Cromwell Road, SW7
Tel: 020-7942 2000
Tube: South Kensington
