מנצ’סטר יונייטד וצ’לסי בפסגת הפרמייר ליג. השדים האדומים רומזים על חזרה לימים היפים. אלופת אנגליה חזרה זה עתה מ-2-2 דרמטי בברצלונה והבטיחה למעשה את ההעפלה לשמינית גמר ליגת האלופות כבר באוקטובר. ארסנל משחקת כדורגל סוחף. אפילו ליברפול נזקקה רק לארבעה מחזורים (מתוך ששה) בצ’מפיונס ליג על מנת להבטיח לעצמה מקום בשלב הנוקאאוט של המפעל. אז מי, מראה מראה שעל ה-wall, היא כרגע הקבוצה הטובה מכל?
התשובה נמצאת דווקא מעבר לתעלה, וקוראים לה ליון. לאנגלים יהיה קשה לבלוע את הצפרדע הזאת. אבל מה לעשות, אלופת צרפת, היא ולא אחרת, ניצבת בשבועות האחרונים לא רק בפסגת הליגה שלה, אלא און טופ אוף דה וורלד.
אין כמו ליון. לא באירופה ולא בכל רחבי הגלובוס. שימו לב לנתונים הבאים: בתחילת נובמבר, אחרי 11 מחזורי ליגה בצרפת, הובילה אולימפיק ליון את הטבלה עם עשרה ניצחונות, תיקו אחד ואפס הפסדים, עם הפרש שערים 8-27 תוך שהיא מקדימה את הדולקת אחריה, מארסיי, ב-11(!) נקודות. חודשיים לפני סוף השנה ושבעה חודשים לפני סוף העונה ברור כבר שליון בדרך לאליפות שישית ברציפות.
אבל זה עוד כלום. בליגת האלופות ליון נותרה הקבוצה היחידה מתוך 32 שצברה את מלוא 100 אחוזי הנקודות (12). לא זו בלבד שהיא עדיין לא ספגה שער במפעל היוקרתי בתבל, הרי שארבעת הניצחונות שלה בצ’מפיונס ליג לרבות דריסה וגריסה של ריאל מדריד – מצטרפים לעשרה אחרים בליגה ובגביע הליגה הצרפתי, ומציבים את הליונזים על 14 ניצחונות רצופים בכל המסגרות שיא יסוד למועדון הנוטל חלק בליגת האלופות.
וזה עוד לא הכל: עד השבת שעברה הייתה ליון הקבוצה הבלתי מנוצחת היחידה בליגות הבכירות בתבל. באנגלית אפשר היה לומר זאת יותר יפה: התיקו היחיד של האלופים הצרפתיים בקמפיין הנוכחי היה נגד טולוז they were yet to lose And . השרשרת המופלאה נקטעה אמנם עם הפסד הבכורה 1-0 ברן במחזור ה-12, אבל זהו לא יותר משיהוק.
בקצב הזה מומלץ לשכוח מברצלונה, צ’לסי, מילאן ובאיירן מינכן כמועמדות הבכירות לזכייה בכתר האירופי. בכושר הנוכחי ליון היא הפייבוריטית להנפת גביע האלופות 2007 באתונה. בשלוש העונות האחרונות נעצרה הפרפטואום מובילה הצרפתית הזו ברבע הגמר. השנה, דומה, השמים הם הגבול.
לבריטים, כאמור, יש בעיה להתמודד עם הדהירה המטורפת הזו של הצרפתים, על אחת כמה וכמה לפרגן לה. אבל הקדישו רגע של מחשבה וסימפטיה לתושבי מרסיסייד, בעיקר המוני אוהדי ליברפול אצלם לא מדובר רק בבליעה ועיכול, אלא בתדהמה משתקת. איך, איך, איך יכול להיות, הם מסתכלים בקנקן ובמה שיש בתוכו, צובטים עצמם ושואלים כלא מאמינים, שאת ההצלחה הפנומנלית ביותר בעולם מוליך לא אחר מאשר ז’ראר הוייה, המאמן הסימפטי אבל חסר האונים, אשר בשש שנים באנפילד לא הצליח אפילו להתקרב לכתר אליפות מיוחל של האדומים.
הוייה היה מאמן נבחרת צרפת שניגפה בפני ישראל 3-2 בפריז ב-1993, ואיבדה את מקומה בגביע העולם 1994. הוייה היה הג’נטלמן הצרפתי שהביא לליברפול זכייה בגביע האנגלי, גביע הליגה וגביע אופא, אבל נכשל טוטאלית בניסיון להדריך את ליברפול לכתר פרמייר ליג בכור ולסיים בצורת ארוכת יומין (כרגע כבר 16 שנים) מאז האליפות האחרונה.
והנה, אותו מורה לאנגלית חמוד אבל חנון, לבבי אבל יורם, הוא זה העומד בראש הפירמידה של הקבוצה הטובה בתבל. הכיצד? ובכן, התשובה בכדורגל תמיד מורכבת יותר מסך חלקיה, אבל ניסיון לפשט אותה מספק שתי תשובות עיקריות: 1. אחלה ירושה. הוייה קיבל מפול לה גוון (כיום מנג’ר ריינג’רס) צוות שכבר זכה בשלוש אליפויות ברציפות – נקודת פתיחה מעולה. 2. עבודות השימור. הוייה חי ונושם הרבה יותר טוב במגרשו הביתי. בסביבה הצרפתית הידידותית של איזור רון אלפ, המאמן פרח ואיכויותיו מצאו את מקומן וביטויין.
לו רק ניתן היה להעמיס את העיר ליברפול על משאית ולהעביר אותה לעונה-שתיים אל הדרך לפרובנס. אבל לסקאוזרס יש כנראה כרגע בעיה קצת יותר דוחקת, ששמה ראפא בניטס. המנג’ר הספרדי אמנם הוביל כבר לזכייה בליגת האלופות (2005) ובגביע האנגלי (2006), אבל בזמן האחרון, יותר ויותר, נדמה שפניו של האיש המושך בחוטי האדומים על הספסל הולכים ונמתחים, ומקבלים אט אט את הצורה והדמות של אחד, ז’ראר הוייה. ליברפול נמצאת רק במקום השמיני בטבלה, בפיגור 11 נקודות מהפסגה. עוד קריאת תגר על האליפות נראית כמי שנקטעה בעודה באיבה. יכול להיות שרק מנג’ר אנגלי יוכל להביא את הציפור הכחולה לאנפילד?
