הזמר מוריסי סולד מהעיתונות וממעט להתראיין. “פשוט אין טעם. הם לא מדפיסים מה שאתה אומר וכן מדפיסים מה שלא אמרת”, הוא משיב בראיון שפורסם שלשום (16 באפריל) באתר שלו עצמו. אבל אמירותיו השונות והשנויות במחלוקת מאותו ראיון כבר פורסמו אתמול בעיתונים שונים, כמו “הגרדיאן”, ומעמידים אותו שוב בלב סערה תקשורתית כנגדו. “אני מדבר מתוך הלב. התקשורת המיינסטרימית תעודד רק אומני פופ שאין להם מה לומר”, הוא אמר במעין ציפייה לביקורת, שאכן לא איחרה לבוא.
מוריסי ידוע כפעיל למען בעלי החיים והביע בראיון את דאגתו לרווחתם בהקשר לפוליטיקה הבריטית. “אתה לא יכול להצביע לשמרנים או ללייבור, כי שתיהן תומכות בשחיטת חלאל, שכולנו יודעים שהיא מרושעת”, אמר מוריסי. “בנוסף, שחיטת חלאל דורשת הסמכה שיכולה להינתן רק על ידי תומכי דאע”ש, ועדיין יש לנו בשר חלאל בבתי חולים ובבתי ספר באנגליה!”.
שיר מתוך אלבומו האחרון, שיצא ב-2017:
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
אין דבר כזה שחיטה הומנית
אבל גם שחיטה כשרה היא אכזרית לדבריו. “אם אתה משתמש במונח ‘שחיטה הומנית’, אז באותה מידה תוכל לדבר במונחים של ‘אונס הומני'”. כמו כן, הוא הביע תמיכה במפלגת ימין-קיצונית חדשה שהוקמה לאחרונה בשם For Britain, בשל מדיניותה בנושא. לדבריו, “יש להם את הגישה הכי טובה לרווחתם של בעלי החיים”.
הלייבור לא נמלטו מחיצי הביקורת שלו. “אפילו ‘טסקו’ לא יעסיקו את דיאן אבוט” (שרת הפנים בממשלת הצללים הבריטית) ו”נראה שהשמאל המודרני המשוגע שכח שהיטלר היה שמאלני!”, היו בין אמירותיו. בהקשר של השמאל, הוא המשיך ואמר: “אבל כמובן שכולנו נקראים עכשיו גזענים והמילה היא למעשה חסרת משמעות. זו רק דרך להחליף את הנושא. כשמישהו קורא לך גזען, מה שהם אומרים זה ‘הממ, יש באמת משהו בדברייך, ואני לא יודע איך לענות לזה. אז אולי אם אסיח את דעתך על ידי זה שאקרא לך גזען, שנינו נשכח כמה נאורה הייתה ההערה שלך'”.
אהבי את עצמך כפי שאת צריכה, ישראל
מוריסי ענה גם על שאלה בנוגע לשיר שחותם את האלבום האחרון שלו, Low in High School. השיר נקרא בפשטות Israel ואולי הוא כבר בדרך להפוך לאיזשהו המנון פרו-ישראלי. הוא מסתיים במילים: “והם, שמתעללים בך, הם מקנאים בך גם כן. אהבי את עצמך כפי שאת צריכה, ישראל”. “יש אנשים שהתנגדו לשיר החדש שלך, ‘ישראל'”, אמר אותו המראיין. “רובם לא”, השיב מוריסי. “זה לא רעיון טוב כל הזמן לקחת בחשבון את רגשותיהם של אלה הנחושים לשנוא אותך לנצח. אני לא כאן בשבילם”. יש לציין שעוד שני שירים באלבום הזה מזכירים את ישראל, ובעיקר את תל אביב, שהעניקה לו ב-2012 את ה”מפתחות לעיר”.
כמו רוג’ר ווטרס, להבדיל, מוריסי נמנה עם המוזיקאים שלא חוששים לבטא את עמדותיהם החריפות והקיצוניות. אבל אם נשים רגע את הדעות ואת המוזיקה שלו בצד, נראה שבסך הכול הוא עשה לעצמו יחסי ציבור לא רעים (גם אם זה פרסום שלילי). במיוחד כשמדובר בראיון שלא ניתן לכלי תקשורת ממוסד.
