העיניים לא מאמינות

זה סרט. והסרט הזה רק מתחיל: כבר מדברים על שלושה אירועים נפרדים, על פיצוצים, על הרוגים, על טרור. שגריר ישראל מוצא בבהילות מהאולם, דקות לפני שהמשטרה מודיעה שהכנס על הזדמנויות השקעות בישראל בוטל. מפנים את המלון. ואז מגיעות הידיעות הראשונות על מחבל מתאבד באוטובוס באזור ראסל סקוואר. זהו, עכשיו זה כבר ברור: הפיצוץ ברכבת בדרך לרחוב ליברפול היה רק הסיפתח. מתקפת הטרור על לונדון בעיצומה, ואין לך מושג אם המכונית מעבר לפינה היא לא הפצצה הבאה.

אתה רואה, ואתה לא מאמין. אתה שומע, ואתה לאט לאט מבין שהבוקר הזה ייכנס לספרי ההיסטוריה. זה היום בו אל-קעידה תקפה את לונדון. אתה יוצא מהמלון, ואתה רואה את הרחוב ריק, מוקף בסרטים משטרתיים. בקצה מצלמות הטלוויזיה, מחפשות ניצולים, רעבות לתמונות ראשונות ממקום הפיגוע. השטח סטרילי, רק שוטרים שצועקים לאנשי העסקים המבוהלים להסתלק. אתה מסתכל, וזה נראה לך מוכר. הם המומים, אבל אתה היית שם כבר. ראית את אותם סרטים משטרתיים בכיכר ציון בירושלים. ראית את אותו הלם ברחוב דיזנגוף בתל אביב, במסעדת מצה בחיפה, במלון פארק בנתניה. אתה מריץ בראש את התמונות האלה, אתה רואה את צומת הבורסה ברמת גן, ואתה פתאום מרגיש בבית. אבל לעזאזל, זה לא תל אביב, זה לונדון.

סירנות של אמבולנסים ברקע, ורחובות הסיטי של לונדון שוממים. כולם פונו. קבוצה של ישראלים, ביניהם כמה מבכירי שוק ההון, הופכת סניף של סטארבקס למקום מקלט, עד שהבלגאן יסתיים. רשת הטלפונים כמעט וקרסה לחלוטין, ובמעט השיחות שיש, אתה מתקשר לארץ לעדכן שהכול בסדר. והנה, תודות לאינטרנט האלחוטי שהפך לערוץ המידע הבלעדי, כבר אפשר לראות את התמונות הראשונות. המקום שבו היינו לפני חמש דקות מככב במהדורות החדשות בכל העולם. וזו לא תחנת הרכבת בעפולה, זו תחנת ליברפול סטריט הענקית. זהו לא משה נוסבאום ברקע, אלו כל הפרשנים שניסו להסביר לנו שנים איך להילחם בטרור. ואתה קורא את העדויות ברויטרס, ואתה שוב משפשף עיניים. אישה מספרת על איברים מתעופפים מאוטובוס שהתפוצץ בטביסטוק סקוואר. ממש במקום הזה עברת בדרך לאוניברסיטה, יום-יום, במשך שנה שלמה. לא להאמין.

אין אוטובוסים, אין רכבות, ואתה מתחיל ללכת. כמו אלפים אחרים שנואשו מלחכות למונית. שעתיים וחצי לאחר הפיצוץ הראשון, ובדוכני העיתונים כבר מונחת אחר כבוד מהדורה מיוחדת של עיתון הערב. המסגרת שחורה, האותיות עבות. בבוקר בזו כאן לז’אק שיראק ולצרפתים, בערב דיווחו על סידרת פיצוצים שקרעה את העיר. ואתה רק מקווה שאחרי שההלם הראשוני יעבור, הם יבינו כאן טוב יותר מה עובר עלינו כשאנחנו שומעים על עוד פיגוע בירושלים.