ג’ייקובסון, הסופר שזכה בפרס בוקר על שאלת פינקלר, הצטרף לביקורת על החרם נגד הבימה, ואמר לאובסרוור בסוף השבוע האחרון, כי מי שפונה לאמנות בהחלטיות, בכל נושא, מחטיא את מטרת האמנות. לכן, צנזורה הנעשית בשם אמונה פוליטית או דתית, לא משנה אם היא כנה או לא, מוציאה את הלב מהאמנות. ג’ייקובסון תיאר את החרם כקפקאי, וטען כי בעקבות המכתב האחרון שהתפרסם ב’גרדיאן’, מקרתיזם הגיע לבריטניה.
הערותיו של ג’ייקובסון שיקפו ביקורות של דמויות מובילות מעולם התיאטרון הבריטי, ביניהן של המחזאי, סר ארנולד ווסקר; והשחקנים, סטיבן ברקוף, מורין ליפמן וסיימון קאלו. קאלו אמר כי הוא מתנגד בחריפות לכל קריאה לחרם על כל סוג של אמנות. בואו נראה מה ‘הבימה’ יכולה לספר לנו על חיי האדם, לפני שאנחנו מנסים להשתיקם, אמר קאלו. ווסקר השווה זאת לנאצים ששרפו את הספרים ואת המוחות והכישרונות הטובים ביותר באירופה.
המכתב המקורי שפורסם בגרדיאן בשבוע שעבר נחתם על ידי דמויות מרכזיות, כמו ריצ’ארד ווילסון, אמה תומפסון ואלכסיי סייל. במכתב נטען כי להבימה יש עבר מביש של מעורבות בהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות בשטחים הפלסטינים הכבושים, וכן כי הזמנתם תקשר את הפסטיבל עם הפרה של זכויות אדם וקולוניזציה בלתי חוקית של אדמה כבושה.
תיאטרון הגלוב הגיב לקריאה במכתב פתוח שפורסם באתר הפייסבוק שלהם, שתיאר את הבימה כקבוצת התיאטרון דוברת העברית הידועה והמכובדת ביותר בעולם ולכן זוהי בחירה טבעית לכל מי שמעוניין לארח הפקת דרמה בעברית.
את המכתב ביקר גם אילן רונן, המנהל האמנותי של הבימה, שאמר: הם לא יודעים את העובדות האמיתיות לגבי פעילות התיאטרון שלנו. איכשהו, הם עברו מניפולציה והבינו זאת לא נכון. רונן טען כי כמו קבוצות תיאטרון ולהקות ריקוד אחרות בישראל, אנחנו ממומנים על ידי המדינה ונתמכים כלכלית להופיע בכל רחבי הארץ. זה החוק. לדבריו, ההתמקדות בקומץ ההופעות של הבימה באריאל בגדה המערבית יצא מכל פרופורציה.
הבימה תופיע עם הסוחר מוונציה בעברית בפסטיבל גלוב טו גלוב, ב-28-29/5. מבין ההופעות האחרות במסגרת הפסטיבל, קבוצת התיאטרון הפלסטינית, אשתאר, תציג את ריצ’ארד השני בערבית.
