החיים בשלוש גרסאות (במקור: Trois versions de la vie) הוא המחזה החמישי של המחברת הצרפתיה יסמינה רזה. המחזאית, שזכתה להכרה עולמית, בודקת במעבדת התיאטרון כיצד והאם אנו משתנים באותה סיטואציה עם שינויים קלים אם מריצים את סרט החיים אחורה.
זוהי סאטירה על הבורגנות והזוגיות בשנות האלפיים. העלילה מתרחשת בביתם של בני הזוג אנרי וסוניה. בנם בן השש מנדנד להם ומפריע כל הזמן. הוא דורש עוגייה, אחר כך רוצה תפוח, חיבוק, סיפור. הוא תובע את שלו, ומסכסך בין הוריו. פתאום – צלצול בדלת. זוג חברים, איבר ואינז, מגיע לארוחה. אנרי וסוניה ידעו שהארוחה רק למחרת והם מנסים לאלתר כיבוד ובו זמנית להרדים את הילד. לאינז יש רכבת בגרב שאותה היא תנסה להסתיר. היא לוגמת משקאות בלי הפסקה ומרשה לעצמה לומר דברים מביכים. לאיבר יש ידיעה שמערערת את אנרי והוא נהנה להשפילו ובמקביל מנסה לכבוש את סוניה.
הסיטואציה הבסיסית הזו מוצגת בשלוש גירסאות המדגישות את הצד הקומי והמגוחך שבחיי שני הזוגות שבמחזה. בפעם הראשונה הנרי מובס בכל העימותים, בפעם השנייה הוא מופיע מחוזק אבל שוב מפסיד, ובשלישית הוא ציני ומחושב ומתגבר על המשבר שעלול היה למצוא את עצמו עקב הסיטואציה.
החלק הראשון מצחיק ומעניין. הקטע המבריק מבחינת בימוי הוא שירת ג’יבריש שמעבירה את הרעיון שכולם אומרים אותם המשפטים, מפלרטטים, מתחנחנים, מעמידים פנים, מצחקקים…הברקה נהדרת של הבמאי אמיר וולף בעזרת המוזיקה המקורית והמשעשעת של יובל ינאי. את הגירסה השנייה מראה וולף כסרט קולנוע המוקרן על הקיר. ההקרנה הגדולה קצת מרוחה ואינה באיכות HD כפי שהורגלנו בסרטים ובטלוויזיה, אף שגם איכות כזו לא הייתה עוזרת להוסיף עניין ולרתק. למרות שילוב השחקנים על הבמה בקטעי הוידאו ולמרות התפאורה הטובה ובעיקר המשחק המבריק של נועה קולר, נטע שפיגלמן, גלעד קלטר ויובל ינאי שמגלמים את שני הזוגות הבורגניים, שתי הגירסאות הנוספות אינן מצליחות לרתק ולהצחיק כמו הראשונה.
ההצגה מתעלה על המחזה. בימוי מבריק וצוות השחקנים שמצליח להפיח חיים בהצגה על ידי משחק מעולה ובניית דמויות אמינות ואנרגטיות.
תיאטרון גשר,
שדרות ירושלים 9 תל-אביב-יפו 68114
03-5157000
עוד כתבות על מבחר אירועים, טיולים ובילויים, במה כדאי? וכן ב היום
