האוהדים אמרו את דברם

תשעה חודשים בלבד שרד גיא לוזון במשרת מנג’ר צ’רלטון אתלטיק. הריון שלם שהוליד בעיקר תיסכול ואכזבה. אבל ההחלטה על פיטורי המנג’ר הישראלי בסוף אוקטובר האחרון לא הייתה מפתיעה. כי הרי ב?Valley דברים מתנהלים כמו בעמק החיים על סף תהום. ואלו באמת היו חיי ה?Addicks מאז שאת המושכות במועדון הסימפטי בדרום לונדון נטל רולנד דושאטלה, הטייקון הבלגי בן ה?69 שהוא גם איש עסקים, גם חבר פרלמנט בבריסל לשעבר, וגם אספן של מועדוני כדורגל. ארבע קבוצות אירופיות נמצאות בבעלותו: סטנדרד ליאז’ בבלגיה, קרל צייס יינה בגרמניה, אלקורקון בספרד ובשנתיים החולפות (מאז ינואר 2014) גם צ’רלטון אתלטיק באנגליה.

במקרה של גיא לוזון, זה פשוט מאוד: דושאטלה נתן, דושאטלה לקח. המנג’ר הישראלי היה המינוי השלישי (!) של הבלגי תוך שנה אחת לראש הפירמידה המקצועית בצ’רלטון. לוזון הגיע למשרה האנגלית אחרי שנפלט מתפקיד המאמן ב… סטנדרד ליאז’. דושאטלה – האיש שמינה אותו נגד כל הסיכויים והמחאות למאמן בליגה הבלגית, וקטף פירות על האומץ וההשראה בקדנציה מצויינת של הישראלי שהייתה רחוקה שתי נקודות מזכייה באליפות – הוא אותו בעל הבית שפיטר אותו בליאז’ אחרי שעקומת ההצלחות התהפכה והאוהדים פנו נגד מאמנם. וכמובן, הוא אותו בוס שהנחית את לוזון בעמק, על אפם וחמתם של אוהדים מקומיים שחששו כי גונבים להם את המועדון, הקבוצה והמסורת.

בתחילה נדמה היה שדושאטלה ולוזון יצחקו אחרונים. כאשר נכנס המאמן הישראלי בן ה?40 לתפקיד, צ’רלטון התנדנדה כמו ספינה שעלתה על שרטון ונלחמה בחלק התחתון של טבלת הצ’מפיונשיפ נגד ירידה. המנג’ר בוב פטרס פוטר, ולוזון בא תחתיו. הליגה הייתה כבר בחצי דרכה, וחששות האימה מצניחה לליגה השלישית קנו להם מקום מכובד בעמק. אבל למרות חוסר הניסיון באנגליה, קבלת הפנים החשדנית והצוננת של האוהדים, וחדר הלבשה לא מוכר ואולי גם קצת מופתע ומנוכר הצליח הישראלי לעשות את הסוויץ’. צ’רלטון אתלטיק התייצבה, גידלה עמוד שדרה, נחלצה ממלחמות הירכתיים, וסיימה את העונה הקודמת שלווה ורגועה, במקום טוב בדיוק באמצע, 12 מתוך 24.

ההצלחה הזו הסירה, לפחות זמנית, את הספקות לגבי המינוי של הזר הבלתי מוכר. לוזון לקח את הצ’אנס וסידר לעצמו קו אשראי. מאז ומתמיד נדמה היה שהקריירה של לוזון לא יכולה להתפתח ללא מחלוקת. למרות השבחים שהוא קטף כמעט לאורך כל הדרך על הידע המקיף שלו, המיומנות המקצועית, החריצות הבלתי?נלאית והשאפתנות הגורפת תמיד המתינו לו בפינה אלו שגרסו כי מי שהתחיל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי פת ואימן כבר בגיל 26, חייב את ההתקדמות המטאורית שלו בסולם הדרגות של הכדורגל לשם משפחתו. כלומר, למשפחתו. גיא לוזון הוא האחיין של אבי לוזון, יור ההתאחדות לכדורגל בישראל בין השנים 2007-2014.

גיא המוכשר אימן את הקבוצה הנמצאת בבעלות המשפחה, מכבי פת (התפטר, חזר, התפטר), את בני יהודה (מקום רביעי, גמר גביע המדינה ושלב הבתים בליגה האירופית, התפטר) והפועל תא (ליגה אירופית, התפטר אחרי צניחה לתחתית הליגה). אבל לפני חמש וחצי שנים, בקיץ 2010, הוא זינק לאולימפוס: משרת מאמן הנבחרת הצעירה של ישראל, בגיל 34. הלשונות הרעות ליהגו על שחיתות ונפוטיזם קשרי המשפחה שהעניקו לו את הכבוד הגדול הזה. אבל לוזון לא נבהל. פרט להתפרצות אחת נגד עיתונאים אשכנזים הרודפים אותו לכאורה, הוא עשה את מה שהוא יודע הכי טוב: התמקד במטרה.

ב?2013 אירחה ישראל את אליפות אירופה לנבחרות עד גיל 21. אנגליה נכשלה בטורניר הזה כישלון צורב וכואב עם שלושה הפסדים בשלושה משחקים. אבל אחד ההפסדים הללו היה גם רגע השיא בהיסטוריה של הכחולים?לבנים של גיא לוזון. ישראל ניצחה את אנגליה 0-1. זה לא מנע את הדחת שתי המתמודדות כבר בשלב הבתים, אבל עבור המאמן הישראלי היומרני היה הרגע הזה סוג של קתרזיס. ניצחון נגד הסיכויים ונגד המבקרים. החגיגה המוגזמת, יש אומרים המופרכת, של לוזון עם שריקת הסיום של המשחק הזה (ריצת אמוק לאורך המגרש) היא הרגע המכונן שלו, לפחות ביוטיוב ובזיכרון האוהדים, עד כה.

לוזון חש שהוא עשה את שלו והוא יכול להתקדם. החשיפה הבינלאומית שקיבל בטורניר האירופי, סייעה לסוכנו לשכנע את הבלגים ביתרונותיו. וכאמור, בסטנדרד ליאז’ הוא היה על סף האוורסט, רק כדי להתחיל את העונה שאחרי בנפילה רבתי ולסיים את תפקידו בטרם עת. וזה בדיוק מה שקרה לו בצ’רלטון אתלטיק. התבנית חזרה על עצמה, אפילו בצורה כפולה: לא זו בלבד שלוזון והאדיקס סיימו את עונת אשתקד ברגל ימין, הם אף פתחו את העונה הנוכחית עם ארבעה משחקים ללא הפסד, ופנים המופנות לצמרת.

אבל אז הגיע הצונאמי והכל התרסק, שלא לומר התפרק. מאז סוף אוגוסט לא רשמה צ’רלטון ולו ניצחון אחד. אחרי 11 משחקים רצופים בכל המסגרות – שבהם עפה מגביע הליגה והשיגה שתי נקודות ליגה מתוך 30 אפשריות צנחה הקבוצה הלונדונית אל מתחת לקו האדום, וההנהלה שלה עשתה את מה שהנהלות עושות במצבים כאלה: פיטרה את המאמן. לזכות לוזון עומד מצבה העגום של צ’רלטון בשדרת כוח האדם – מכת פציעות איומה שנטלה ממנו את מיטב שחקניו, וסגל לא עמוק מספיק שלא השתדרג בקיץ כראוי. אבל בכדורגל של המאה ה?21 אלו כמובן לא יותר מנימוקים להקלה בעונש ידוע מראש.

גיא לוזון כמובן עצוב ומתוסכל, אבל הוא לא צריך לדאוג יתר על המידה לעתידו. הוא איש מקצוע טוב, ובכדורגל בן זמננו מעגלי הפיטורין דינמיים כמו אלו של התעסוקה מחדש. סביר להניח שהתחנה הבאה שלו תהיה בישראל, ויש אפילו המהמרים עליו כעל המאמן הבא של נבחרת ישראל. לפחות הפעם, אם המינוי הזה יקרום עור וגידים, יהיה קשה מאוד למלעיזים לתלות אותו בשושלת המשפחתית.

_____________________________________

משחקי

כדורגל

בלונדון

אפטון פארק

יום א, 29/11. ווסטהאם-ווסט ברומיץ (14:05, פרמיירליג).

אצטדיון האמירויות

יום ג, 24/11. ארסנל-דינמו זאגרב

(19:45, אופא).

יום ש, 5/12. ארסנל-סנדרלנד

(15:00, פרמיירליג).

אצטדיון וומבלי