רוצים לטוס לישראל בקרוב? קראו את זה קודם

[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]

את חברת דיוידשילד – שם נרדף לביטוח בריאות, ובשנים האחרונות לביטוח נסיעות – כולם כבר מכירים. אבל בימים אלה, השם מקבל משמעות נוספת: טיפול מהיר ואישי עבור חולי קורונה מחוץ לישראל. שוחחתי עם מייסד החברה והבעלים, אלון קצף (53).

אלון החליט לדאוג לבריאותם של expats ישראלים בעקבות חווייה אישית כשגר בארה”ב. “ב-1995, מצאתי את עצמי מאושפז קרוב לשנה בבית חולים בבוסטון”, הוא מספר, “מתמודד עם חשבון רפואי של 400,000 דולר, שחברת הביטוח לא שילמה, ומן הסתם זה הניע אותי להקים את דיוידשילד ב-1999, ולדאוג שאף אחד לא יהיה במצב שאני הייתי בו. אז כשאתה מגיע ממקומות כאלה, דברים נעשים בצורה נכונה”. הוא מסביר שיש הבדלים בין שירותי בריאות ציבוריים במדינות שונות, “אבל אנחנו תמיד דואגים שלקוחותינו ילכו בראש מורם ויהיו עסוקים בלטפל בעצמם ולא לטפל במקורות כספיים או בבירוקרטיה מיותרת”.

גם אתכם, אני משערת, הפתיעה הקורונה. איך נערכים בכל כך הרבה מדינות בהן יש לכם מבוטחים?

“אחד הסיפורים שאני נוהג לספר בעת האחרונה זה דווקא על אירוע שקרה בלונדון, כשמבוטח שלנו התחיל לסבול מתסמינים והיה צריך להגיע לבית החולים. בתחילת המשבר, הייתה תחושה של תוהו ובוהו, ובימים ההם לקבל טלפון ממשפחה של חולה שנמצא בבית ומתקשה לנשום לא היה פשוט… אנחנו מבינים שהאמבולנס לא מגיע ובית החולים לא מוכן לקבל אותו, כי אין מקום. אז מה עושים ואיך מתפקדים במצב כזה? לא אלאה בסיפור הארוך, רק אגיד שלא לקח יותר ממספר שעות עד שהגיעו לביתו של המבוטח מכונת הנשמה, רופא וצוות שטיפל בו בבית במשך יומיים-שלושה עד שמצבו השתפר. לאנשים שלא מבינים את הסיטואציה, זה לא נשמע כזה סיפור. אבל באופן אמיתי, כשאני בעל חברה ואנשיי מעורבים באירוע כזה, אנחנו ממש מאלתרים, מפעילים את כל הקשרים בקהילה ובעולם בשביל לסייע לאותו לקוח שלנו, ומצליחים להביא מכונת הנשמה לסלון בבית. אני לא צריך להגיד לך שבתחילת חודש מרץ לדבר על מכונת הנשמה זה כמו לדבר על אוצר הממלכה… זה חתיכת הישג וזה גורם לנו לתחושת אושר ולהבנה של האחריות שמוטלת על כתפינו, ואיפה אנחנו יכולים להיכנס לא רק כמוסד פיננסי. זה מחדד לנו את ההכרה למה אנחנו קמים בבוקר ולמה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים”.

האם זה הביא לגל פניות של מבוטחים חדשים?

“ככל שמדינה מסוימת נכנסת לסטטוס אדום – אנחנו מקבלים אלפי פניות של אנשים שמבקשים להצטרף ולרכוש לעצמם כיסוי מלא מקיר לקיר. מן הסתם את מבינה שכרגע אמריקה הלטינית מתקשרת אלינו מסביב לשעון, ואנשים רק רוצים לדעת שיש להם ביטוח כמו שצריך, כאשר המערכת הציבורית קורסת ללא יכולת להתמודד”.

מה לגבי אנשים שנערכים עכשיו לקראת הקיץ לצאת לרילוקיישן? אתה נתקל בחששות?

“מאוד ייתכן שרילוקיישן של חודשי הקיץ בואכה תחילת ספטמבר יהיה אירוע מתגלגל במשך השנה, תוך כדי השתלבות במוסדות החינוך וכיוצא באלה. כאשר ראש המשפחה, בין אם זה גבר או אישה, יצא כחלוץ לפני המחנה והמשפחה תצטרף מאוחר יותר. צריך לזכור, שגם בבריטניה וגם בישראל יש עדיין חובת בידוד. אני מניח שזה לא ייקח יותר ממספר שבועות עד שהנושא הזה ירד מהפרק, כך שכל הדברים האלה הם מעכבי-החלטה, סוג של ערפול שקשה מאוד לדעת מה היא ההחלטה הנכונה, ואז אנשים נוטים להיות במצב של ‘אוקיי, נמתין ונראה’. לכן, אני צופה שספטמבר 2020 יהיה סוג של נובמברדצמברינואר… אנחנו גם רואים שאנשים שתכננו לחזור לישראל בספטמבר לא חוזרים, ונשארים בטריטוריה עד הודעה חדשה. זה בדרך כלל מתודלק על ידי החברות שאומרות שאנחנו לא שולחות ולא מחזירות. בארצות הברית, למשל, יש המון בקשות להארכת ויזות ולהמרה של ויזות לגרין קארד”.

ישראלים רבים בבריטניה רוצים להגיע לארץ לתקופת הקיץ אם מתאפשר. מה תוכלו להציע להם?

“חברות רבות בשוק הבריטי הפסיקו את פעילותם ולא מוכרות יותר ביטוח נסיעות לחו”ל. חברות אחרות מחפשות את דרכן וללא ספק יוציאו לשוק מוצרים ראויים שיכסו גם את הקורונה. השאלה אם הן יכסו רק את חשבונות בתי החולים, או מצב שאני עכשיו תקועה נניח בישראל 30 יום וצריכה לשלם עבור בית המלון, ועוד תרחישים שהם נגזרת של הקורונה, והם לאו דווקא ממוקדים על הנושא הרפואי. ‘פסטפורדכארד’ מיועד כרגע לישראלים שיוצאים מישראל ואוסטרלים שיוצאים מאוסטרליה (עם חברת הבת של דיוידשילד, שנקראת טרוולקארד, ע.ק), או ישראלים בעולם שרוצים להגיע לישראל ואין להם ביטוח קופת חולים. ייתכן שבעתיד הקרוב מדינת ישראל תדרוש לראות ביטוח רפואי בתוקף ברגע שנכנסים לגבולות המדינה, כי היו מקרים של תיירים שנתקעו בבתי חולים ואף אחד לא כיסה את החשבון אחר כך. במציאות החדשה, נצטרך להראות שאנחנו לא נהיה נטל על מערכת הבריאות המקומית עם מקורות לשלם. אנחנו נכסה כל ישראלי שרוצה להיכנס לישראל ולדעת שיש לו גישה לשירותי רפואה פרטית – או תושב חוזר שיש לו תקופת המתנה. ויש קהל שחוזר לארץ אבל לא בטוח שהוא נשאר. אלה נמצאים באופן זמני אצל משפחה, חברים, או כל סידור אחר ומעדיפים לא ללכת לביטוח לאומי ולא לחתום על היותם תושב חוזר, בדרך כלל מתוך שיקולי מס, מכיוון שברגע שהלכת ואמרת שאתה תושב חוזר, אז יש עליך כבר חבות מס מקומית בישראל. הביטוח הזה, אם הם יחליטו לחזור חזרה לחו”ל – ימשיך איתם גם לחו”ל. אם הם יחליטו לחתום בביטוח לאומי – הוא ימשיך לכסות אותה בתקופת ההמתנה (תקופה מקסימלית של שישה חודשים). אנחנו מעניקים את הגמישות המקסימלית שניתן לקבל ולהציע, ובלבד שאנשים יהיו מכוסים”.

והמחירים?

“אם משווים לעולמות של ביטוח רפואי בינלאומי פירסט קלאס, אז המחיר שלנו אטרקטיבי ביותר. אם משווים אותנו לביטוח משלים מקומי, אז זה לא אותו מוצר. אנחנו נמצאים רק בקטגוריה של ביטוח גלובלי שנותן לך כיסוי פרטי VIP בכל מקום מהדולר הראשון, רק שם אנחנו יודעים להיות”.

האם ביטוח הנסיעות צפוי לעלות?

“אני צופה שהמחיר ישתנה בהתאם ליעד. אם תחליטי שאת רוצה לנסוע היום לברזיל, אל תופתעי אם לא יסכימו לבטח אותך, או שינקבו בפרמייה שתגרום לך להגיד ‘אין לי חשק לנסוע’. לעומת זאת, אם תרצי לנסוע לחופשה בקפריסין, המחיר יהיה מאוד דומה למחיר שהיה בעבר. זו פונקציה של מה הסיכוי שלך להידבק בכל מדינה ומדינה, ומה הלייפסטייל שאת מקיימת במדינות השונות. ב-80 אחוז מהמדינות יהיה מחיר נורמטיבי, אולי כמה פאונדים יותר ליום – לא משמעותי. ב-20 אחוז מהמדינות יהיה יקר מאוד להגיע אליהן באותה נקודת זמן, מכיוון ששם משתוללת הקורונה”.

איפה ממוקמת ארצות הברית בטבלה?

“ארצות הברית היא מוזאיקה שלמה. שילמנו החודש לבית החולים 700,000 דולר והטסה רפואית של עוד כ-150,000 דולר עבור שני לקוחות. אז אתה בהחלט מתקרב למיליון דולר ללקוח שמגיע למצב של הנשמה והרדמה בטיפול נמרץ בבית החולים. החשבון הוא פשוט; 13,000 דולר ליום אשפוז כפול מספר ימי הנשמה. במקרים הקשים, זה מגיע גם לשבועות ארוכים, אפילו חודשים”.

כמה חולים הטסתם ארצה בחודשים האלה?

“אי-אפשר להטיס לקוח בזמן שהוא חולה בקורונה. חברת תעופה לא תסכים להכניס אלונקה למטוס כי הוא ידביק את שאר הנוסעים, ואין הרבה מטוסים פרטיים שערוכים להטסה של חולי קורונה. הטסה רפואית מתקיימת רק שאדם החלים מהנגיף עצמו. אלא מה, כשאדם נכנס לטיפול נמרץ נשימתי לחודשיים והחלים מהקורונה, זה לא שהוא שותה כוס תה ואומר ‘יאללה נוסעים’… הבן אדם הוא שבר כלי: הוא לא מסוגל לקום, בקושי מסוגל לפתוח עיניים, ולכן נדרש להטיס אותו לארץ בהטסה רפואית. בחודש האחרון, הטסנו ארבעה חולים לישראל, שניים מניו יורק אחד מאוסטריה. ההטסה הדרמטית ביותר הייתה מניגריה, כשנאלצנו להוציא חולה “חם” – נשא פעיל של הווירוס – במטוס עם לחץ אוויר שלילי ותא בידוד מיוחד. קיבלנו את אישור משרד הבריאות בישראל להכניס חולה קורונה – מכיוון שבניגריה הוא לא קיבל טיפול רפואי תומך שנדרש, ופשוט הטסנו בשביל להציל אותו”.

ומה שלומו היום?

“אני שמח לבשר שהוא עומד על רגליו. רציתי להוסיף, שגם פינוי רגיל בתקופה כזו הוא אתגר לוגיסטי. היה מקרה של פצוע משוד אלים באפריקה שנזקק לאישורים מיוחדים בגלל הקורונה לפני שיכולנו להטיס אותו ארצה”.

אפשר להגיד שאתם במהלך התרחבות בגלל הקורונה?

“במקום בו הדאגה העיקרית של בני אדם היא רפואה, כל חברה שמתעסקת בביטוח רפואי בינלאומי ככל הנראה נמצאת במהלך של התרחבות ולא של צמצום. כמובן שעסקי ביטוח הנסיעות הם באפס מוחלט מסיבות ברורות. אנשים לא יצאו כל כך מהר כמו שעשו בעבר. הלוגיסטיקה סביב העניין הזה תעכב אצלנו את הדחף לעלות על המטוס בקלילות כמו שהיינו עושים בעבר. זה עניין לוגיסטי וגם פסיכולוגי, ובטח ייקח שנה או יותר עד שעולם התיירות יתאושש למגינת לבנו. אני מתרועע עם אנשים שמתעסקים בתחום התיירות, אז אני רואה שיש חשיבה יצירתית וקונסטרוקטיבית על איך מתמודדים עם העובדה ש-75 אחוז מהתיירים לא יגיעו ב-12 החודשים הקרובים ללונדון או לכל אתר אחר. בעלי התושייה ימצאו את המפתח לסיטואציה הזו ויצאו אפילו מחוזקים. אני לא יכול להגיד את זה על כולם, אבל יש לי נטייה לחשוב שדווקא הישראלים שבחבורה ימצאו את המפתח לעשות עסקים טובים, בתקופה מאתגרת שכזו”.

מילה אחרונה לסיום?

“אנחנו נמצאים בסוג של תוהו ובוהו, ואם אצטט את צ’רצ’יל מיודענו, הוא אמר: ‘When you go through hell keep on going’. אני חושב שקרן האור היא מעבר לפינה. צריך להחזיק מעמד אולי עוד שלושה חודשים עד שאנחנו נתחיל לראות את הגלגלים מסתובבים מחדש. בסופו של דבר, כדור הארץ ימשיך להסתובב והצרכים האנושיים ימשיכו להכתיב, להמציא ולמצוא את הזווית המיוחדת גם בעת הזו”.

* ליצירת קשר, בקרו באתר של דיוידשילד.