העולם אוהב את אסף אבידן. אחרת קשה להסביר את מועמדויותיו לפרסי מוזיקת העולם, ביניהן הוא יתמודד על תואר אמן השנה יחד עם מוזיקאים, כמו 50 סנט, אדם למברט וג’סטין ביבר. טקס חלוקת הפרסים ייערך ביום שבת הקרוב (22/12).
אבל את האהדה אליו אפשר היה גם לחוש אמש (יום א’), ברחוב חשוך אחד במזרח לונדון, שבו השתרך תור של מעריצים, לא כולם ישראלים, בכניסה למועדון XOYO. הקהל היה מוכן לעמוד בקור, שעה לפני שהמופע (המכור מראש) התחיל, כשמהצד עמדו אנשים שבכל זאת ניסו את מזלם לרכוש כרטיס מאלה העומדים בתור.
אבידן סיפק את הסחורה בתמורה והקיא את נשמתו על הבמה. נראה שהצלחתו העולמית לא השפיעה עליו ואפשר היה לשמוע בצווחותיו, התייפחויותיו ורקיעותיו איזושהי רוח מוזיקלית כנה, שחובטת בנימי הנפש וגורמת למאזינים לעור ברווז. קרני פוסטל המצוינת ליוותה אותו במרבית שיריו בצ’לו אבל ניגנה גם בקלידים ואפילו בתוף מרים. אבידן עצמו השתעשע עם פדלים של הגיטרה, קלידים ומפוחית.
הוא ביצע שירים מאלבומיו הקודמים לצד הסינגל הנושא את שם אלבומו החדש, Different Pulses. הכול בגרסה אקוסטית משכנעת שלא נופלת מהמקור. לקראת הסוף, הקהל שר יחד איתו את הפזמון של One Day / Reckoning Song, לא לפני שהוא סיפר כיצד רמיקס של השיר הזה הפך ללהיט מועדונים, למרות התנגדותו. המיקס האלקטרוני הזה (שלא נשמע רקיד במיוחד) זכה לכמעט 60 מיליון צפיות בסרטון שרץ ביוטיוב ומעיד על הפופולריות שאבידן הולך וצובר:
אני מרחם עליכם כי אתם דוברי אנגלית, אמר אבידן לקהל והסביר שלעומת מדינות אחרות בהן הופיע, בלונדון הוא מרשה לעצמו לפצוח כמעט כל שיר בסיפור. לדבריו, זה מה שנותן למוזיקה מימד נוסף כדי להבין מה המקור של השירים ועל מה הוא שר בעצם. בעיניים עצומות ובליווי רפיטטיבי של אקורדים בגיטרה או בקלידים הוא תיאר סצנות מחייו, בסגנון שגובל בסטנד-אפ קומדי ועורר צחוקים לא מעטים. אבל למרות שחלק מהקהל היה מהופנט ומרותק, חלק אחר התייגע, ואותו אבידן דיבב במעין הומור עצמי: לא שילמתי לשמוע אותו מדבר, באתי לשמוע אותו שר והוא נשמע כמו אישה – התגובה של רבים ששומעים אותו בפעם הראשונה.
את משיכתו למוזיקה הוא הסביר בכך שלנגן ולשיר זה יותר זול מפסיכולוג, ולפי תגובות הקהל במהלך המופע ואחריו, הם קיבלו בתמורה איזושהי התרוממות רוח או עידוד נפשי. בשביל שעתיים של מוזיקה וסיפורים, נראה שגם עבורם הופעותיו זולות יותר מפסיכולוג.
