פורטרט של דופו, אחיינו של תומאס גיינסבורו. מתוך התערוכה "האלבום המשפחתי של גיינסבורו". צילום: © גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון

הגלרייה הלאומית לפורטרטים תמיד חוגגת את עולם היצירה הבריטי ואת היקפה הרחב. לאחרונה, נפתחה בה תערוכה אינטימית – עד כמה שהבריטים מסוגלים – המספקת הצצה לחייו הפרטיים של האומן תומאס גיינסבורו.

יותר מ-50 יצירות, שנאספו מאוספים פרטיים ומגלריות ברחבי העולם, פותחות בפנינו חלון לחייו של גיינסבורו ומשפחתו. בתקופה הנוכחית, שבה תיעוד ובפרט תיעוד עצמי כל כך נפוצים, קשה לתפוש את העובדה שבמאה ה-18 לא הייתה לאדם הפשוט הזדמנות (להוציא את האריסטוקרטיה והמלוכה) לתעד את חייו באופן חזותי ובטח שלא לעצב אותם. היום יש לנו סנאפצ'ט.

דיוקן עצמי, מהשנים 1758 – 1759. תומאס גיינסבורו. צילום: © גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון

חייב לצייר פורטרטים בשביל כסף ולא יכול לממש את תשוקתו האמיתית

תומאס גיינסבורו (1727 – 1788) הוא אחד מציירי הדיוקנאות החשובים והמצליחים ביותר בבריטניה של המאה ה-18. בהתכתבויותיו הפרטיות (שאחדות מהן מוצגות בתערוכה), הוא מתלונן על כך שעל מנת לשרוד, הוא חייב לצייר פורטרטים בשביל כסף ולא יכול לממש את תשוקתו האמיתית; ציור נופים וסצנות אמיתיות מהחיים עצמם. רוב היצירות שנותרו אחרי מותו ואשר נמצאות ברשות משפחתו, הן היצירות שעשה בשביל עצמו, החצובות מלבו שלו. כך אנחנו אנו עומדים מול אלבום משפחתי, וזה למעשה שם התערוכה: Gainsborough's Family Album.

גיינסבורו הרבה לצייר את שתי בנותיו בגילאים שונים ואנו זוכים לראות עבודות מלאות חיים והבעה, כמו הציור שבו מושכת אחת מבנותיו לאחותה בשיערה, או אחר שבו הבנות משחקות עם חתול, או רודפות אחרי פרפר. אלו הן יצירות מלאות חיים ואהבה והערצה לבנותיו, המזכירות לי לפחות את ילדותי שלי עם אחותי הגדולה. גם היא משכה לי בשיער, אבל לא בצורה כה חיננית וענוגה…

מרי ומרגרט גיינסבורו, מאת תומאס גיינסבורו. צילום: © גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון

השוואה בין מושג המשפחתיות בבריטניה במאה ה-18 לתקופתנו

יצירות נוספות ששווה לשים לב אליהן הן הציור גדול הממדים של בנותיו עם כלבן, הנקרא Margaret and Mary Gainsborough, שבו הן מביעות כל כך הרבה חיבה אחת אל שנייה. וגם Gainsborough Dupont, the Artist’s Nephew, שבו רואים בפינה אינטימית ביער את מבעו הבלתי נשכח של אחיינו של הצייר, דופו, שמבטו החודרני, רודף את הצופה.

לאורך התערוכה, אנחנו יכולים לעקוב אחר סיפורו של גיינסבורו, מנערות לבגרות. אומן פרובינציאלי שהתקדם לעיר הגדולה, לממון ולהצלחה. הנרטיב הזה מאפשר לנו לבחון את האומן המפורסם מחדש, וכן את המאה ה-18 בבריטניה ואת תפישת מושג המשפחתיות של גיינסבורו מול זו שלנו בתקופתנו.

ביקור בנשיונל פורטרט גלרי מהווה תמיד הזדמנות מצוינת לבחון גם את שאר חללי הגלרייה. תוכלו לראות פורטרטים של אישים ששינו את האומה הבריטית, בעיקר במוזיקה ובכדורגל, וכמובן כאלו של חברי משפחת המלוכה לדורי דורותיהם. עוד אני ממליצה ללכת בעקבות המסלול של הנשים המרדניות שהובילו את המאבק הפמיניסטי, שסיפורו התחיל במחאה לזכויות הצבעה לנשים ונמשך עד עצם היום הזה.

מבטו החודרני והבלתי נשכח של אחיינו, דופו. ציור של תומאס גיינסבורו מהשנים 1770 – 1775. צילום: © גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון

פרטי התערוכה בלונדון

מתי: עד 3 בפברואר, 2019.
איפה: נשיונל פורטרט גלרי, לונדון.
כתובת: National Portrait Gallery, St Martin's Place, London, WC2H 0HE
קנו כרטיסים כאן.

מחפשים מה עוד לעשות בלונדון?

קראו את הכתבה מה לעשות בלונדון בדצמבר 2018 ועברו על רשימת האתרים השווים לקניית כרטיסים להצגות והופעות בלונדון.

יסמין בלום

יסמין בלום היא אומנית פרפורמנס, מורה ומומחית לעיר החלומות – לונדון.

לכתבות נוספות של יסמין בלום