רמלה: קרוב ומרתק

לעיר רמלה, שפירושה הערבי הוא עיר החולות, יש מטען היסטורי מרשים: נהרסה ונבנתה, נכבשה ושוחררה, תושביה מוסלמים, נוצרים, יהודים, ותיקים ועולים חדשים. רמלה היא אחת מהערים העתיקות ששרדו בארץ ישראל מימי הביניים ועד היום, והייתה במשך רוב ימי שלטון המוסלמים העיר הגדולה והחשובה בארץ. חשיבותה נוצרה ממיקומה הגיאוגרפי. כל אלה שביקשו לעבור מנמל יפו לירושלים, הפכו אותה לתחנת מעבר הכרחית. זו העיר הראשונה שנכבשה בידי הצלבנים בארץ ישראל (1099).

נפוליאון הרג את המואזין

במאה ה-15 נבנתה אכסניה עבור עולי רגל קתולים מאירופה בידי נזירים שהשתייכו למסדר הפרנציסקני. מהמאה ה-16 ואילך נחשב המקום לביתו של יוסף הרמתי, שהיה מתלמידי ישו ואשר פנה לנציב הרומאי פונטיוס פילאטוס, וביקש את רשותו להוריד את ישו המת מהצלב ולקבור אותו קודם כניסת השבת. המקום הוכרז כמקום קדוש לנוצרים הקתולים ובצמוד לאכסניה נבנה מנזר. בסוף המאה ה-19 הוקמה בו כנסייה חדשה ובה עבודות ציור, פיסול וויטראז’ נאות, ביניהן גם ציור מקורי של צייר הרנסנס האיטלקי, טיציאן. בסוף המאה ה-19 נפתח במקום בית הספר, טרה סנטה, בו לומדים ביחד ילדים נוצרים ומוסלמים.

מאמרים קשורים

לא בלי בייל

נובמבר 4, 2010

נכנסה לסרט

פברואר 5, 2006

אנחנו לא על המפה

ינואר 3, 2013

עושים שוק

ספטמבר 5, 2017

באכסניה זו לן נפוליאון כאשר היה ברמלה ב-1 במרץ 1799. מסופר כי עת ישן באכסניה, התעורר נפוליאון בשעת בוקר מוקדמת בבהלה לקול קריאת המואזין מהמסגד הסמוך. נפוליאון, שלא העריך את ההפרעה לשנתו, יצא אל החלון, שלף את אקדחו וירה במואזין שנפל ממרפסת המסגד ומת. מבדיקה מסתבר שאי אפשר לירות על המסגד באקדח. אולי ברובה. כך שאין ודאות לאמיתות הסיפור על הריגת המואזין.

הכנסייה שהפכה למסגד הגדול

המסגד הגדול נבנה במקור ככנסייה צלבנית מפוארת, שהוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-12. בסוף המאה ה-13, עם כיבוש רמלה עי המוסלמים, פרצו דלת כניסה בקיר הצפוני, והכניסו שקע בקיר אליו פונה המתפלל בקיר הדרומי וכך הפכה הכנסייה למסגד. המסגד שוכן בשטח העיר העתיקה והינו המבנה השמור והגדול ביותר של כנסייה צלבנית בארץ ישראל.

שוק ומוזיאון

שוק רמלה הינו אחד הצבעוניים והיפים בארץ. השוק הוקם בסוף התקופה העותומאנית וקיים כבר למעלה מ-100 שנה. מדי שבוע, במיוחד בימי רביעי, כאשר נוסף לשוק הרגיל מגיע השוק הנודד, פוקדים את השוק אלפי איש. רוב הקונים אינם מודעים לכך שממש ליד השוק, במבנה צנוע ששימש את עיריית רמלה במנדט הבריטי, נמצא המוזיאן שמתעד את תולדות העיר. בתצוגת הקבע שישה חדרים שבהם ממצאים המציגים את חיי היום-יום, המסחר והאמנות ואת המרקם האתני והרב-תרבותי של האוכלוסייה. תצוגה מיוחדת מוקדשת למטבעות הזהב של העיר רמלה ולמטמונים שהתגלו בעיר ובסביבתה.

בקומה השנייה יש תערוכה מתחלפת. עד מרץ פתוחה תערוכת כרטיסי ברכה לראש השנה. זו אינה רק תערוכה נוסטלגית, אלא כזו שגם מלמדת פרקים בהיסטוריה של העם והארץ ומסודרת על פי נושאים ותקופות. כחלק מהחוויה הנוסטלגית שוחזר דוכן מכירות של אגרות ברכה מקוריות וכל המעוניין יכול לבחור לעצמו כרטיס ברכה ואף להצטלם לברכה אישית.

המגדל הלבן

המסגד הלבן היה מרכז העיר רמלה בימי תפארתה. כיום, למעשה, לא נותר דבר הנראה לעין מן המבנה המקורי שנבנה במאה השמינית. השרידים הנוכחיים הם מסוף המאה ה-12, עת חודש המבנה עי צלאח א-דין. בחצר המתחם שלושה מאגרי מים תת קרקעיים ובצפון המתחם עומד מגדל בגובה 30 מ’, ששימש, ככל הנראה, כמגדל תצפית. אחרי טיפוס של 111 מדרגות אפשר ליהנות מנוף נפלא.

חסמבה בבריכת הקשתות

מאגר המים התת קרקעי נבנה בשנת 789, בימי הח’ליף הארון אל ראשיד. המאגר ניזון כנראה מנביעה קטנה בתחתיתו, ממי גשמים ומאמת מים אשר סיפקה לבריכה מים מכיוון המגדל הלבן. בפי הנוצרים הוא נקרא גם בריכת הלנה הקדושה, תקרת הבריכה נתמכת על ידי עמודי אבן ענקיים וביניהם קשתות האופייניות לסגנון ולתקופה שבה נבנו. במקום זה צולם הסרט חסמבה. כיום הבריכה משמשת אטרקציה למבקרים שיכולים לשוט בסירות בתוך הבריכה.

בית העלמין הבריטי והארי פוטר

בית הקברות הצבאי הגדול של חללי הצבא הבריטי בארץ ישראל נמצא על הדרך מרמלה ללוד וטמונים בו חיילים בריטיים שנפלו בארץ ישראל בשתי מלחמות העולם וביניהן. בכל שנה נערכים טקסי זיכרון. ניתן לזהות בבית הקברות גם מצבות מעוטרות במגן דוד, דבר המעיד קבורתם של חיילים יהודים. בסיור בין המצבות, ניתן לזהות את קברו של הנכד של הברון אדמונד דה רוטשילד וכן קבר של חייל בעל השם המפתיע, הארי פוטר. אולי מכאן ההשראה של ג’יי קיי רולינג…

להכיר את הקראים

מרכז היהדות הקראית בישראל ממוקם ברמלה. גם מועצת הרבנים של הקראים וכן בית הכנסת המרכזי של בני הקהילה. הקראים הם זרם חשוב של עם ישראל שהתגבש במהלך המאה השמינית. הם יהודים לכל דבר, בעלי השקפות ייחודיות, המבדילות בינם לבין הזרם הרבני (המרכזי ביהדות) ורואים במשנה ובתלמוד דברי חכמים ולא תורה שבעפ. בית הכנסת הקראי ברמלה מלמד על המאפיינים הייחודיים לבני קהילה זו.

פרטים על הסיורים בעיר באתר עיריית רמלה.