זה התחיל בפגישה בדאונינג 10. ראשי הממשלות מיי ונתניהו נעמדו מחוץ לדלת לטובת הצלמים, כשברקע נשמעים קולות ההפגנה נגדו ונגד ישראל (בנוסף להפגנה פרו-ישראלית מולם). השניים דנו על איראן ומיי הדגישה את מחויבותה להסכם הגרעין כדרך הטובה ביותר למנוע מאיראן לפתח נשק גרעיני. הם הסכימו על הצורך להתמודד עם פעילותה המזיקה של איראן במזרח התיכון ובסוריה, ועל התפשטות הטילים הבליסטיים של איראן.
מיי הביעה גם את דאגתה מהתקפות הטילים האחרונות מעזה, וכידידה של ישראל, חזרה על כך שבריטניה תומכת בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך עם "חששות" לגבי היקף הנפגעים בעזה בשבועות האחרונים ועל השימוש של ישראל באש חיה. מיי ציינה גם את החשיבות למזער במהרה את המצב הנוכחי בעזה וקראה לצדדים לחזור למשא ומתן ישיר על פתרון שתי המדינות.
בנוגע לעזה, אמר נתניהו למיי כי "הבעיות שם נובעות מכך שהמטרה המרכזית של החמאס היא להשמיד את ישראל. מה שאנו עדים לו עכשיו הוא לא הפגנה שלווה, הם מנסים לשרוף את שדותינו. האנשים הללו מקבלים כסף מחמאס, שדוחק בהם לנסות לפרוץ את גבולות ישראל, להרוג כמה שיותר ישראלים ולחטוף את חיילינו… אנו עושים כל שביכולתנו כדי להפחית את מספר הנפגעים ובמקביל להגן על חיי ישראלים… הסיבה שיש משבר כלכלי והומניטרי היא משום שחמאס מפנה חלק גדול מאוד מהמשאבים לצרכים אזרחיים לטובת מנהרות טרור ואמצעי לחימה אחרים. בנוסף, החלק השני של החברה הפלסטינית, הרשות הפלסטינית מונעת מהם כסף".
בוריס ג'ונסון: יש צורך בחקירה שקופה ועצמאית של ישראל
גם בפגישה עם שר החוץ בוריס ג'ונסון, השניים שוחחו על נושאים דומים. בדומה למיי, ג'ונסון הדגיש את מחויבות ממשלת בריטניה לעסקת הגרעין והביע דאגה מהידרדרות המצב בעזה. בנוסף, שר החוץ הבריטי גינה את ההסתה ואת ירי הרקטות על ישראל. ומצד שני, הדגיש את הצורך בחקירה שקופה ועצמאית של ישראל בנוגע למותם של יותר מ-120 פלסטינים במהלך הפגנות בעזה האחרונות ולמעלה מ-10,000 פצועים, כש-4,000 מהם כתוצאה מאש חיה. עוד אמר ג'ונסון, כי בריטניה מחויבת לפתרון שתי המדינות כדרך הטובה ביותר להביא ליציבות ולשלום באזור.
"אנו ממשיכים ללחוץ על ישראל והרשות הפלסטינית להימנע מפעולות המקשות על השלום. בניית ההתנחלויות היא מכשול משמעותי להשגת מטרה זו, כמו גם הטרור, ההסתה לאלימות וסירובם של אחדים להכיר בזכות קיומה של ישראל", סיכם ג'ונסון את הפגישה. "לבריטניה יש מחויבות בלתי מעורערת לביטחונה וליציבותה של ישראל ואנו מצפים להמשיך לעבוד יחד כדי להשיג את המטרות המשותפות שלנו".
"מחויבות בלתי מעורערת לביטחונה וליציבותה של ישראל". נתניהו וג'ונסון. צילום: משרד החוץ הבריטי
על האישור בבריטניה להניף את דגל חיזבאללה: "אנטישמיות"
חוץ מהפגישות הרשמיות, נתניהו נתן את הופעתו הציבורית היחידה בביקורו בבריטניה במכון המחקר פוליסי אקצ'יינג' (Policy Exchange). בשיחה הפתוחה שניהל עם העיתונאי הבריטי וויליאם שוקרוס, נתניהו אמר כי מטרת ביקורו לא התמקדה בהסכם הגרעין אלא במניעת התוקפנות האיראנית באזור והוצאתם מסוריה ושכל שלוש המדינות האירופיות בהן ביקר השבוע מסכימות עם עמדתו. בהתייחסו לאחת משאלות הקהל, על האישור בבריטניה להניף את דגל חיזבאללה בהפגנות, הוא ענה שמדובר באנטישמיות ואנטי-ישראליות ולא הבין מדוע כוחות פרוגרסיביים עומדים מאחורי כוחות המתנגדים לקידמה.
זו השיחה במלואה (איכות השמע ירודה):
נתניהו התראיין גם לתכנית הלילית של איוון דיוויס, BBC Newsnight. גם הפעם הם שוחחו על איראן, המצב בעזה ובמזרח התיכון והסכם השלום. אבל דיוויס ניסה להקשות על נתניהו עם שאלות ישירות. הוא שאל אותו, בין היתר, איך הוא מגדיר את פתיחת שגרירות ארה"ב כ"יום מהולל", כשבעזה נהרגו עשרות אנשים? נתניהו השיב לו שבירושלים זה היה "מהולל" ומה שקרה בעזה היה "מצער". דיוויס התפלץ וקרא לזה "טרגי". נתניהו ענה: "טרגי נשמע כמעט כמו כוח הטבע. זו הייתה מדיניות מכוונת של חמאס לדחוף אנשים אל קו האש, לנסות להרוג ישראלים ולהציג את זה כאילו מדובר ביום מרטין לותר קינג…".
