סוכת שלום
שנת תשפ"א התחילה והנה אנחנו כבר בעיצומו של חג סוכות. זהו זמן מצוין לחשוב על השנה המטורפת שעברנו ועל אתגרי ההורות של השנה החדשה. טור אישי מהורהר
עברנו וצלחנו שנה של שינויים מטורפים בשגרת החיים שלנו כמו שלא יכולנו לדמיין בכלל. מרחבי החיים השתנו והתערבבו אחד בשני בתוך בית קטן שבין לילה הפך להיות גם גן וגם בית ספר, גם אוניברסיטה וגם מקום עבודה, מסעדה ופעילות פנאי. למדנו לסמוך פחות על עזרה חיצונית ויותר על עצמנו. למדנו למתוח את גבולות היצירתיות שלנו. גילינו שלמרות הריבים גם נולדת לכידות משפחתית חדשה, מסורות חדשות, בדיחות חדשות ומלא סיפורים שנספר לנכדים שלנו. זוכרים את ימי הסגר של הקורונה?
למדנו מתוך הקושי המטורף שאנחנו בעצם יותר חזקים ממה שחשבנו. עובדה, הגענו עד הלום.
העולם שאנחנו חיים בו לא צפוי, משתנה, מתפתח כל הזמן. דברים שהיו ברורים מפסיקים להתקיים ודברים שלא חלמנו קיימים פתאום. החיים הם אינרציה והעידן הזה כבר על טורבו ממש. קיבלנו שיעור לחיים בכלל ושיעור בהורות בפרט. ובעיקר קיבלנו הצצה לחיים שיהיו לילדים שלנו כי העולם שבו הם גדלים כבר שונה ללא הכר מהעולם שבו גדלנו ובעוד חמש שנים מהיום הוא יהיה שונה עוד יותר.
חמש עשרה שנים מהיום, בגיל שבו הם כבר יהיו עצמאים בעולם, כנראה שזה כבר מעבר ליכולת הדמיון שלנו. אומרים שבעולם החדש, יכולת העל שהילדים שלנו צריכים היא התמודדות עם תחושת חוסר וודאות וגמישות מחשבתית שתאפשר להם הסתגלות לשינויים מהירים ותכופים. והנה, העובדה שאנחנו עומדים כאן, מוכיחה לנו ולילדים שלנו שהצלחנו. שיש לנו את הכוחות האלה.
זה לא אומר שהיה קל. זה לא אומר שאנחנו לא מותשים. זה לא אומר שאנחנו לא חוששים.
זה כן אומר שאנחנו מסוגלים וגם הם.
וזו המתנה הכי נפלאה שאנחנו יכולים לתת להם לשנה שבפתח. מתנת תחושת המסוגלות. כי כשאני מסוגל, גם אם זה לא פשוט וקל, זה נותן לי במידה מסויימת שקט פנימי, שבפעם הבאה שיזדמן לפתחי ואצטרך להתמודד פתאום עם שינוי גדול, רוב הסיכויים שאני אצליח כי כבר הצלחתי בהזדמנות אחרת. כשאני מאמין שאני מסוגל המחשבה הזו נוסכת בי בטחון בעצמי וביכולות ההתמודדות שלי. אמונה פנימית לגבי החוסן שלי.
השנה, נשב לארוחות החג ונדבר על מה שהיה. נציין ונעריך את הדרך שעברנו ומה למדנו ממנה על עצמנו, על היכולות שלנו, על המסוגלות שלנו. נכיר בקושי שהיה בדרך, נכיר בהצלחות, נגיד שהחיינו כי הגענו לזמן הזה חזקים יותר.
ונספר לילדים שלנו, שידעו על עצמם, שהם חזקים, יותר אולי ממה שחשבו לעצמם עד עכשיו.
בקשו מהם, לספר, כל אחד בתורו, מה הוא חושב שיש בו (איזה תכונות או יכולת שיש לו) שעזר לו להתגבר ולעבור את הקושי שנוצר בשנה האחרונה? הנה רשימה קצרה לעזור לכולם: דמיון, אמונה, סבלנות, מחשבה יצירתית, תושיה, משמעת עצמית, אחריות, הגינות, סקרנות, חריצות, ניהול זמן, גמישות מחשבתית, התחשבות, שיתוף פעולה, לעשות שמח, איכפתיות, ליזום. וזו רק ההתחלה.
מעניין מה תגלו על עצמכם. מעניין מה הילדים שלכם יגלו על עצמם. מעניין מה אתם תגלו על הילדים שלכם. חג שמח לכולם.
