הדיון בסוגיית גידול הילדים בישראל או בגלות מוכר וכולל אינספור נימוקים משכנעים לכאן ולכאן. יש פסיכולוגים ואנשי חינוך שטוענים מחד כי חוויית הלמידה בבתי ספר בחול היא חשובה ואף מחשלת, והתלמידים רוכשים אנגלית מעולה, משמעת חזקה, ערבות הדדית וחשיפה לתרבויות זרות. מאידך, מנקרת הדאגה ממחסור במקצועות העברית ומתרבות ומסורת שנרכשים בגן ובבית הספר ומהחברים בארץ. כך או כך, באנגליה או בישראל, כל עוד אתם הורים לתלמידים ודאי נשמתם לרווחה על תום חופשת הקיץ.
במספרים ובמקצועות
לפי המידע האחרון שפרסמה מחלקת החינוך (ה-DfE) בשנת 2010, ישנם כ- 4,093,710 תלמידים הלומדים ב-16,971 בתי ספר יסודיים באנגליה (48 מתוכם מוגדרים כיהודיים). מאז עליית המפלגה השמרנית לשלטון ב-2010, הכריז שר החינוך, מייקל גוב, על פתיחת בתי ספר חופשיים (Free schools) במימון משלמי המיסים וללא שליטת העיריות המקומיות. עד היום נפתחו 36 בתי ספר יסודיים (שניים יהודיים – עדן ועץ חיים). על פי נתוני משרד החינוך בישראל, כ-942,057 תלמידים לומדים בשנת תשעג (מתוכם 145,374 בכיתה א’) בכמעט 2000 בתי ספר יסודיים.
המקצועות השכיחים ביותר, לא במפתיע, זהים בשתי המדינות – לשון והבעה, חשבון, מדעי הסביבה, אמנות וחינוך גופני (בישראל גם מלמדים תנך). החל משנת הלימודים הנוכחית, תיכנס באנגליה חובת לימוד שפה זרה, וילדים בני שבע ומעלה יצטרכו לבחור בין צרפתית, יוונית, גרמנית, ספרדית, לטינית ואפילו סינית. בבתי ספר יסודיים בישראל לומדים אנגלית.
השתתפות עצמית
מובן שמבחינת תקציב אין מקום להשוואה בין מדינה של כשבעה מיליון תושבים לבין מדינה שבה יש למעלה מ-60 מיליון תושבים, אבל בכל זאת: תקציב משרד החינוך הבריטי לשנת הלימודים הנוכחית הוא 93.3 מיליארד פאונד (כמעט כפול מתקציב המדינה הכולל של ישראל לשנת 2012), בעוד מקבילו הישראלי עומד על כ-38.5 מיליארד שח (כשישה מיליארד פאונד).
חוק לימוד חובה באנגליה חל מגיל 4.5-5.5 ועד 16. אבל במשרד החינוך שוקלים להעלות את הגיל ל-17 החל משנת 2013 ו-18 החל מ-2015, כשבישראל מונהג השנה לראשונה חוק לימוד חובה חינם לגילאי 3-18. נתון זה מאוד מחמיא למשרד החינוך הישראלי, אך עם זאת, השקעת המדינה בכל תלמיד במהלך 12 שנות לימוד מסתכם בישראל בכ-40 אלף פאונד (לעומת כ-53 אלף פאונד בבריטניה).
בנוסף, בבדיקה שנערכה מטעם הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ה-OECD), נמצא כי שיעור העוני בקרב ילדים בישראל ב-2012 עומד על 29 אחוז, הגבוה מכל מדינות הארגון. נתונים אלו לא מפריעים למשרד לבקש מהורים ישראלים להוציא אלפי שקלים בשנה על ספרי לימוד, טיולים שנתיים, ובמסגרת כמה פרוייקטים ניסיוניים (בבת ים, למשל) נדרשים התלמידים להצטייד בטאבלט בעלות של כ-2000 שח במקום מחברות ועטים. בבריטניה ההוצאות השיטתיות של ההורים כוללות, מלבד טיולים, גם פעילויות ספורט חריגות, ביקורים בתיאטרון, ארוחות צהריים וכמובן, תלבושת אחידה.
וכסף לבגדים יש?
באנגליה זו מסורת ארוכת שנים לפחות כמו שעת התה: בנות עם חצאית, בנים במכנסיים מחויטים, חולצה מכופתרת ולפעמים גם עניבה ומקטורן. התלבושת יוצרת רושם, ראשוני לפחות, של שוויון כלכלי בין כל התלמידים ותורמת להרגשת השייכות והדגשת המשמעת.
בישראל הייתה מונהגת משך שנים רבות התלבושת האחידה, כנראה עוד מימי המנדט הבריטי, אך כיום אין חוק בעניין. עם זאת, ישנו קוד לבוש – שחל בעיקר בשיעורי ספורט וכמובן בבתי ספר תורניים. מנהלי בתי ספר נהנים מהחופש להחליט באופן שרירותי על מדיניות תלבושת אחידה או עצמאית.
אין על סנדוויץ’
בישראל, הלימודים מסתיימים בשעות מוקדמות יחסית (בשעה 13:00 בממוצע) והתלמידים יכולים ליהנות מארוחת צהריים ביתית עם שובם מבית הספר. יוצאים מן הכלל הם כ-180 אלף תלמידים שיקבלו ארוחת צהריים באחד מבתי הספר היסודיים בהם מונהג יום לימודים ארוך, במסגרת חוק ארוחה חמה.
באנגליה מסתיימים הלימודים בכל בתי הספר העירוניים לרוב ב-15:30, והילדים נאלצים להביא ארוחה (לא תמיד מזינה) בקופסא, או לאכול בקפיטריה של בית הספר, עניין שעולה להורים בין 1.40-2.50 פאונד ליום (כשהמחירים עולים בהדרגה, לפי ארגון School Food Trust). ארוחות אלו עוררו לאחרונה עניין ציבורי רב עם הצלחתו המדהימה של הבלוג, http://neverseconds.blogspot.co.uk, של מרתה פיין בת התשע מסקוטלנד, שתיעדה יום-יום את ארוחת הצהריים המחפירה המוגשת בבית ספרה. מהר מאוד ילדים והורים מרחבי העולם התחילו לשלוח למרתה צילומים של ארוחות הצהריים שהם מקבלים במדינות, כמו דרום קוריאה, ניו זילנד ואפילו ישראל, ודרך הארוחות מקבלים הגולשים הצצה למערכות חינוך ודרכי חיים שלמות. במקביל, פצח השף ג’יימי אוליבר בקמפיין נרחב שמטרתו לעודד החדרת מזון בריא לבתי הספר.
אז היכן עדיף? אין תשובה אחת, אבל אולי הנתון הבא לגבי עתיד התלמידים יפתור את הסוגיה: חישוב מהיר מצביע על ניצחון מוחץ (בזירת הכיס לפחות) של האוניברסיטאות בישראל – שנת לימודים שעולה בארץ בשקלים (כ-10,000 שח) עולה כאן בפאונדים. כשהבטיחו לנו שבגיל 21 נגיע לירח, לא חשבנו שנצטרך לקנות את החללית.
