הכנס החמישי של “מנהיגות ישראלית בתפוצות” התקיים בחודש אוקטובר האחרון בפריז. נכחו בכנס נציגים ונציגות מ-10 מדינות שונות: צרפת, גרמניה, אוסטרליה, קנדה, הונגריה, שוויץ, מקסיקו, אוקראינה, ישראל ובריטניה. מלונדון הגיעו יו”ר ויצו הטרייה רונית ריבק מדרי ובעלה איציק; חברת ועד וממייסדי “מנהיגות ישראלית בתפוצות”, ענת קורן (מו”ל עלונדון); מנהלת האולפנים בעברית ב-JW3 חגית ענבר ליטס; לילי שעיה וזיוה לוי.
הכרה רשמית
הכנס זכה לברכתו של מרק אטלי, סגן שגריר ישראל בצרפת, שהתייחס בדבריו לשינוי הגישה כלפי התפוצה הישראלית. גם ח”כ חיליק בר, שמלווה ותומך ביוזמה לכל אורך הדרך, בירך וחזר והדגיש את מחויבותו לקידום יוזמת ההתארגנות ולהקמת ועדה שתוקדש לנושא התפוצה הישראלית ותורכב מנציגי הארגון, חברי כנסת, חברי ממשלה ואנשי אקדמיה. בנוסף, ברכה מיוחדת נמסרה גם בפי היו”ר הנכנס של “הסוכנות היהודית”, יצחק הרצוג. “הישראלים בתפוצות”, הוא אמר, “הם סוכני השפעה, התורמים לבניית הגשר בין ישראל והתפוצה היהודית”.
השנה, התמקד הכנס בחשיבות שימור וטיפוח תרבות ישראלית בקרב הישראלים בתפוצות. הדוברים בכנס – ברובם ישראלים המתגוררים בפריז – הצביעו על מקומה של האומנות החזותית, הספרות, הקולנוע, המוזיקה והקולינריה בשימור זהות ישראלית, בבניית חיי קהילה, בגישור לקהילה היהודית, ובטיפוח הדימוי החיובי של מדינת ישראל בעולם הרחב.
כרקע לדיון זה, היוו סקירתו של שוקי שטאובר על מאפייני התפוצה הישראלית והרצאתו של פרופ’ גדעון קוץ על האופן שבו תפוצה זו רואה את עצמה. שאלות אלה הדהדו במהלך הכנס כולו והזמינו בחינה עצמית של הדוברים והמשתתפים את קהילותיהם. צופית מסה מפריז הציגה ברהיטות את האופן שבו היא רואה את הקהילה בפריז והזמינה סבב התייחסויות דומות של המשתתפים. כך גם הדס קץ הציגה את פעילות “הבית הישראלי” למען הישראלים בצרפת.
אומנות בתפוצות
גם בחיינו בתפוצות אנו צורכים, אולי אף יותר מתמיד, תרבות ישראלית. אלינור אגם, נספחת התרבות של שגרירות ישראל בפריז, הציגה את המגוון העצום של תכניות תרבות ישראלית המתארחות בעיר. זכינו בשיחה עם הסופרת האורחת מירה מגן, שנענתה להזמנתנו, ובשפתה העשירה הזכירה לכולנו כמה יופי מצוי במכמני השפה העברית. מירה מגן מצאה במקורות ובכתיבתה את הקשר בין מדינת ישראל ובין בניה ובנותיה החיים מחוצה לה, ואת חשיבותה של התפוצה הישראלית בשימור הזהות היהודית ולימוד השפה העברית בתפוצות. לא פחות ריגשה אותנו אורחת אחרת, ענת יהלום, עם סיפור חיים מעורר השראה. אורח נוסף היה רם שמואלי שהציג את הפרויקט “השומר החדש” בפני באי הכנס.
הכנס נתן גם במה לאומנים ישראלים המתגוררים בפריז – הצמד שרון ומני התארחו בערב שבת למופע סוחף, אדווה ברוך סיפרה על מיזם התכשיטנות המיוחד שלה, ואומנית הרחוב שירי אבני לקחה אותנו לסיור מרתק בעקבות גרפיטי ואומנות רחוב בשכונות פריז. בסיור נוסף ביקרנו בשוק פריזאי אותנטי עם יפה עירון קוץ, ושמענו על חייה בפריז והבלוג שכתבה על תרבות האוכל בה.
יוצרת ישראלית נוספת שקיבלה במה בכנס היא בימאית הקולנוע תמרה ארדה. תמרה, המתגוררת בפריז, חזרה בסרטה התיעודי לישראל כפי שתועדה בעדשת המצלמה של סבה, אפרים ארדה, והשוותה אותה עם ישראל של היום. הכנס היווה הזדמנות להצגת היוזמה של אסף מטרסו, אומן וצלם המתגורר בפריז, החולם לארגן תערוכה בינלאומית נודדת של צלמים ישראלים בשם “הישראלי הנודד”.
אומנים ישראלים בכנס. צילום: דאג דאלגליש:
גשר בין קהילות ומדינות
לא רק אומנות, גם תרבות יכולה להוות גשר בין קהילות ובין מדינות. רויטל ברגר שלומן, נציגת הקהילה הליברלית שבמשכנה התקיים הכנס, שפכה אור על הקשר שלה כאשת חינוך ישראלית לקהילה היהודית בפריז; ושרון היינריך הראתה במצגת שובת עין כיצד ניתן לתרגם הצלחה בינלאומית בתחום הקולינריה לחיזוק הקשר לישראל וטיפוח הדימוי החיובי של המדינה בעולם הרחב.
דוגמאות מעוררות השראה אחרות, לתרומתם של ישראלים בתפוצות לקשר בין ישראל ומדינות העולם, הציגו אילת מאמו שי, הפועלת לחיזוק קשרי המסחר ישראל-גיברלטר, וניצה לוי, חברת הוועד המנהל, שמייבאת למקסיקו ידע ומשאבים ישראליים בתחום החקלאות וגם עושה רבות למען העצמת נשים במקומותיה.
בדומה לכנסים בעבר, גם כנס פריז 2018, העמיק ובנה קשרי חברות ושיתוף בין הישראלים בתפוצות. הכנס הסתיים בהבטחה שחברות זו מבטאת מחויבות אישית ועניין מצד המשתתפים בהמשך ההתאגדות והפעילות המשותפת.
דוגמאות מעוררות השראה. צילום: דאג דאלגליש:
בנימה אישית
עד לפני כעשור שנים, מילים כמו “תפוצה”, “הגירה”, קהילה” או “מנהיגות” היו ממוקמות הרחק בשולי אוצר המונחים הפרטי שלי. גם “עברית”, “יהדות” ו”ישראלי”, ואפילו “זהות” ו”תרבות” שהיו שגורות בפי, נשאו אז משמעות שונה. כיום, כשמרכז חיי הוא ב”תפוצה” ואני ומשפחתי נופלים תחת נתוני סטטיסטיקה יבשים של “הגירה מישראל” – המילים האלה נעשו רוויות ואפילו עמוסות משמעות. את המשמעות הזו אני חולקת עם חבריי ב”קהילת” הישראלים בעולם. כולם “מנהיגים” בדרכם הם, שמכירים כמוני בחשיבות של שימור הזהות והתרבות העברית-יהודית-ישראלית בקרב התפוצה הישראלית, גם ובעיקר בדור הצעיר.
וכדי לעשות זאת, יש תחילה לכנס את מי שנפוץ. הכנס החמישי של “מנהיגות ישראלית בתפוצות” הושיב סביב שולחן אחד ישראלים מ-10 מדינות שונות, שאותם גם הוביל לסיורי תרבות ברחבי העיר. לראשונה השתתפו בכנס גם ישראלים המתגוררים בפריז. רבים מבין הדוברים בכנס היו ישראלים צעירים ומוכשרים המעורבים בחיי התרבות בפריז, שחלקו עם באי הכנס את הסיפור האישי שלהם, סיפרו על הצלחות ושיתפו בחלומותיהם ובתקוותיהם. למדנו, שוב, עד כמה דומים האתגרים הניצבים בפנינו, בין אם אנו חיים בבודפשט, מקסיקו סיטי או פריז. הכנס נתן במה גם לסיפורי חיים מרגשים ופרויקטים מרשימים של נשים ישראליות ממקומות שונים בעולם. ובעיקר, נרקמו קשרים חדשים והתחזקו ישנים. עבודת ה”כינוס” נעשתה.
סיפורי חיים מרגשים ופרויקטים מרשימים. צילום: דאג דאלגליש:
מה הלאה?
אנו רוצים למצק את הקשרים שנוצרו ולמסד את פעילות הארגון שנעשתה עד כה בהתנדבות. לשם כך, אנו מקימים בימים אלה עמותה שהחברים בה – ישראלים מכל מקום בעולם – יהיו שותפים לפעילות למען התפוצה הישראלית.
אנו רוצים להמשיך ולהיפגש, ולא רק בכנסים. נוכל לעשות זאת בחלל הווירטואלי של אתר אינטרנט שיציע מקום ברשת לריכוז ושיתוף במידע על קהילות ישראלים בתפוצות.
אנו רוצים להוציא לפועל פרויקטים חינוכיים, תרבותיים ועסקיים שנועדו עבורנו, הישראלים בתפוצות, כקהל יעד בפני עצמו – וובינרים שיעסקו בנו ובצרכים המיוחדים שלנו, תמיכה בחינוך לעברית עבור ילדינו ועוד.
ולא פחות חשוב, אנו רוצים שהמונח “תפוצה ישראלית” יישא עבור כולם – מהאדם ברחוב ועד לשר בממשלה – את המשמעות החיובית שהוא ראוי לה: קהילה עולמית ששומרת על הקשר עם הבית ותעשה למענו בכל מקום שבו היא נמצאת.
