אחת הסיבות לשמועה הצינית הזו הייתה, משום שלאחר מכן לא היה לו אף להיט אחר בעל הצלחה מסחרית כזו. השמועה הייתה עיקשת עד כדי כך שמקפרין נאלץ לפרסם הכחשה באתר האינטרנט שלו.
מקפרין, שיופיע במאי הקרוב ב’ברביקן’, הוא מעין מכונת קולות אנושית – הוא שר באותה נשימה את ליווי הבס, מקצבי כלי ההקשה, וכמובן את המנגינה. את הקצב הוא נותן על ידי תיפוף קל על גופו ואיפשהו בין כל הקולות האלה הוא גם מצליח לנשום בין פעימה לפעימה, ומשתמש בשאיפותיו ככלי מוזיקלי נוסף.
על אף היותו אמן של אלתור חופשי הוא בעצם מוזיקאי מלומד בעל הכשרה קלאסית, בנוסף להיותו פסנתרן ומנצח. כדי לפתח את הטכניקה הייחודית שלו, הכוללת מנעד מטורף של ארבע אוקטבות, הוא הסתגר בחדרו מספר שנים וגם כפה על עצמו צום מוזיקלי – הוא לא הקשיב לאף זמר כדי לא להיות מושפע, בתהליך המזכיר פילוסופים מתבודדים המחפשים אחר האמת.
הופעות הסולו שלו הן אינטימיות ומינימליסטיות – בדרך כלל ישנו כסא קטן המואר באמצעות פנס תאורה במרכזה של במה ענקית וחשוכה, וזהו. יש משהו מפחיד בלהיות לבד על במה ללא שום תמיכה מלווה ולהסתמך רק על החושים האילתוריים, וזה בדיוק הפחד שמרגש ומניע אותו.
הוא שם דגש רב על האינטראקטיביות והספונטניות, ובהופעות שלו הכול יכול לקרות – רגע אחד הוא יזמין רקדנים שינועו לצליליו ורגע אחר הוא יכול פתאום להשתמש בבגדי אנשים בקהל ככלי הקשה. מלבד החומר המקורי, בהופעותיו הוא נוהג לבצע גירסאות כיסוי, החל מ-Blackbird של הביטלס ועד ‘אווה מריה’, ובחלק גדול מההופעה הוא מזמין אנשים אל הבמה לשיר ולאלתר איתו יחד איזשהו שיר.
על עטיפת אלבומו החדש, VOCAbuLarieS, שייצא באפריל ניתן לראות את תרגום שם האלבום למספר שפות הכוללות גם יידיש (‘וואקאבולאריעס’) ואף עברית ‘אוצר מילים’. זאת למרות שלא ניתן למצוא מילה בעברית שתתאר בדיוק את מה שהוא עושה – הרי הוא לא רק זמר, הוא בעצם אמן ווקאלי שמנגן על הקול
