מבין הדוברים בוועדה היה מיק דיוויס, יור UJIA (המגבית בבריטניה) וה-JLC (מועצת המנהיגות היהודית בממלכה), שאמר כי אין בפועל שום חרם אקדמי על ישראל; יהודי נבחר כסגן נשיא ארגון הסטודנטים הארצי, השואה נלמדת בבתי הספר, אין חשש להתהלך כיהודי ברחובות לונדון ומדי שנה מדבר הרב הראשי 20 דקות בטלוויזיה על ראש השנה, בעוד שלארכיבישוף מקנטרברי ניתנות עשר דקות בלבד, ולמלכה רק חמש.
מייק דיקסון, מארגון StandWithUs סיפר לוועדה על תמיכת הקהילה היהודית בישראל בעת מלחמת לבנון השנייה, וכי 170,000 יהודים-בריטים ביקרו בארץ בשנה החולפת. עם זאת, לדבריו, באוניברסיטות בבריטניה נרשמו אירועים רבים של אנטישמיות, דה-לגיטימציה והפצת שקרים על ישראל, וכי 31 אחוז מהסטודנטים היהודים דיווחו שהותקפו בשל יהדותם, וארגוני צדקה רבים משמשים צינור להעברת כסף לחמאס. רוב הבריטים אינם שונאי ישראל ויש גידול בתמיכה במדינה, הוא טען.
דרמוט קהו מארגון בייקום סיפר על פעילות נרחבת להסברת עמדתה של ישראל, זכות העם היהודי במולדתו והאיומים עליו, ועל יצירת דעת קהל אוהדת בתקשורת הבריטית. לדבריו, מעטים מבין הבריטים מאשימים את הפלסטינים בסכסוך ועוד פחות את הישראלים, כשני שליש מאשימים את שני הצדדים ופחות מעשרה אחוז לא תומכים בישראל.
לדברי אהוד רוזן, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה שערך מחקר אודות ארגוני דה-לגיטימציה בבריטניה, מזה למעלה מעשור, בריטניה מצטיירת כאחד המרכזים הבינלאומיים לקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל, וחתרנות פוליטית נגדה באופן כללי. אין מדובר במדיניות ממשלתית, אלא במאמצים שמשקיעים בעיקר מעגלים של ארגוני חברה אזרחית, הפועלים באמצעות איגודים מקצועיים, העולם האקדמי, אמצעי תקשורת, דרגים פוליטיים שונים וגם ארגונים דתיים. רוזן הדגיש כי פעילות זו מטרתה לקעקע את הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי בכלל, ואינה תלויה במדיניות ישראל או בגבולותיה. לדבריו, בשנים האחרונות מדובר בברית שנוצרה בין ארגוני השמאל הרדיקאלי וחוגים איסלאמיים.
מעסיקים חברת יחצ בבריטניה כדי לשווק את ישראל
מוטי עמיחי, ממחלקת צפון אירופה במשרד החוץ, הוסיף כי הדה-לגיטימציה מסכנת אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. לאחרונה אנו מעסיקים חברת יחסי-ציבור בבריטניה על מנת לשווק את ישראל שמחוץ לפוליטיקה, בנושאי תרבות, מורשת, נוף וטכנולוגיה. לדבריו, נוספו לאחרונה שני תקנים בשגרירות המתמודדים עם המדיה החברתית והאזרחית, ולצד הבעייתיות יש גם הישגים לא-מבוטלים, מופעי תרבות בהשתתפות אלפים מדי שנה ונוכחות בתקשורת. עמיחי בירך על שיתוף הפעולה בבריטניה בין השגרירות לארגוניים היהודיים וקהילות נוצריות, אגודות ידידות בפרלמנט ונוצרים צעירים. הוא הוסיף כי משרד החוץ פועל להביא מעצבי דעת קהל בבריטניה לביקור בישראל.
התרשמנו מעומק המחויבות של הקהילה היהודית בבריטניה למדינת ישראל ולחיים היהודיים, אמרה יור ועדת המשנה, חכ עינת וילף (עצמאות). השילוב בין קהילה מעורבת ומחויבת לישראל וליהדות לבין אתגרים לא פשוטים בזירה הבריטית, הופך את בריטניה למעבדה ייחודית המאפשרת לפתח תובנות ודרכי פעולה לטובת השגת הישגים במאבק המדיני. הקהילה היהודית הבריטית הוכיחה בעברה חדשנות גבוהה במענה לאתגרים לא פשוטים ויש להניח שכך יהיה גם בנושא המאבק המדיני למען ישראל והרעיון הציוני.
וילף תמכה בעמדת ראשי הקהילה, כי על ישראל להביא לידי ביטוי את אחריותה לעתידו של העם היהודי וכי יש חשיבות לכך שמנהיגים ישראלים יהיו מודעים למשמעות שיש להחלטותיהם ואמירותיהם על יהודים מחוץ לישראל. וילף הוסיפה כי שגריר בריטניה בישראל, מתיו גולד, התנצל על היעדרותו מהדיון, והבטיח כי אם רק תינתן לו ההזדמנות, הוא יוכיח שבריטניה היא המקום האוהב-ישראל ביותר בעולם. נציגו, שנכח בדיון, שאל מה בריטניה יכולה לעשות כדי לסייע.
אל ועדה זו גם לא הוזמן אף נציג ממשרד ההסברה וגם לא ישראלים המתגוררים בבריטניה.
