מי צונחת ומי צולחת

חודש מרץ כבר איתנו, מה שאומר שעונת הכדורגל נכנסה לישורת האחרונה שלה. מבחינה לונדונית, 13 קבוצות בארבע הליגות המקצועניות מתנשפות כדי להגיע לקו הסיום במאי כמה שיותר מהר, חזק וגבוה. אמנם אומרים שהטבלה לא משקרת, אבל בחודשיים של הפיניש תמונת הדירוג עוד עשויה להשתנות, אפילו מקצה אל קצה. לכן שווה לבדוק היכן היא ניצבת עכשיו.

13. צ’רלטון אתלטיק, מקום 24 ואחרון, ליגת המשנה. מי שהייתה עד לא מזמן שייכת לעילית, ובתחילת העונה הציבה לעצמה מטרה לחזור אל הפרמיירליג, נמצאת בבור עמוק המוביל אל הליגה השלישית. שורה של מאמנים שעברה בוואלי (והנוכחי הוא ז’וזה ריגה) לא הצליחה לתקן את טעויות הניהול והרכש של האדיקס, שרק נס יציל אותם מירידה.

12. בארנט. מקום 15, ליגה רביעית. אפילו הניסיון להביא למועדון הצנוע והסימפטי הזה מנג’רים מהרמות הגבוהות ביותר – קודם אדגר דווידס ועכשיו מרטין אלן – לא הצליח להוציא את הבינוניות מבארנט ולקדם אותה לראשונה לקריאת תגר בצמרת. מעשית מדובר בקבוצה הלונדונית המדורגת במקום הנמוך ביותר מ-92 המקצועניות (83), ורק הקטסטרופה של צ’רלטון מצילה אותה מנעילת הטבלה גם פה.

11. ברנטפורד, מקום 11, ליגת משנה. הכל עניין של ציפיות ותכניות. הדבורים מדרום-מערב לונדון היו כל כך קרובות להיסטוריה, ורק חצי-גמר פלייאוף חלש נגד מידלסברו טרף את קלפי העלייה לפרמיירליג אשתקד. העונה, במקום להשתמש במומנטום ולעשות שני צעדים קדימה, ברנטפורד מגמגמת, מגלה חוסר יציבות, והמרחק שלה מהפלייאוף (11 נקודות) נראה בלתי עביר.

מאמרים קשורים

להתחבר לקסם המדבר

ינואר 13, 2015

רשת חומוס ברוס פשטה רגל

יולי 2, 2018

רכבת לילה בלונדון

מרץ 15, 2016

יוצאים לדרך

פברואר 18, 2022

10. פולהאם, מקום 18, ליגת המשנה. אחד הסיפורים הלונדוניים היותר עצובים. הקוטג’רס, שקנו להם שם של מועדון פרמיירליג לא מבריק אך יציב ואטרקטיבי, התרסקו פעמיים: בעונת הירידה לצ’מפיונשיפ, ומיד אחריה. מהרגע ששאהיד חאן קנה את המועדון ביולי 2013 – פולהאם בצניחה חופשית. מלחמת ירידה ומקום 17 אשתקד, והעונה שוב על סף תהום למרות ההתקפה הפוריה בליגה. אפילו ההגעה בינואר של עוד מאמן – החמישי תוך שלוש שנים – סלבישה יוקאנוביץ’ ממכבי תא, מסרבת בינתיים להיות Game Changer.

9. ק.פ.ר, מקום 13, ליגת המשנה. נשארים במערב לונדון ועוברים ללופטוס רואד, שם תמיד מכוונים הכי גבוה שאפשר. ההנהלה והאוהדים חולקים את התחושה שריינג’רס שייכת לעשירון העליון. יש תשתיות, יש בסיס כלכלי יציב (בעלים עם הון וממון), ויש אמביציה. מה שאין זה כדורגל, והמכירה של מלך השערים וכדורגלן המפתח צ’רלי אוסטין לסאות’המפטון בינואר מובילה אולי למסקנה שבשפרדס בוש הרימו העונה ידיים ובין חלב לבשר בחרו בפרווה.

8. צ’לסי, מקום 12, פרמיירליג. עדיין במערב העיר, או יותר נכון: היו זמנים במערב. צ’לסי היא אלופת אנגליה היוצאת, ובשל כך היא נשפטת בסטנדרטים מחמירים יותר. הנפילה של הבלוז בליגה מאיגרא כה רמא לבירא כה עמיקתא היא אחד הטוויסטים הכי גדולים בכל תולדות הפרמיירליג. אבל האפשרות הקיימת עדיין שהגביע האנגלי וליגת האלופות ימתיקו קמעה את הגלולה – מעניקה לצ’לסי כמות אשראי שמרחיקה אותה קצת מהתהום.

7. לייטון אוריינט, מקום 10, ליגה רביעית. השאלה היא אם אוריינט במקום טוב באמצע או רע באמצע. חבר המושבעים עדיין בדיונים. הפסימיים בבריזביין רואד רואים קבוצה שהתדרדרה לליגה המקצוענית האחרונה, פתחה את העונה נפלא, והלכה ודעכה. האופטימיים מצביעים על כך שאוריינט נמצאת בסך הכל נקודה מהפלייאוף, והשמיים הם עדיין הגבול.

6. קריסטל פאלאס, מקום 13, פרמיירליג. עוד סיפור של שתי מחציות שונות. ביציאה למרוץ התחרו הנשרים עם הפטישים על תואר הלונדונית המפתיעה והמרעננת ביותר השנה. אבל תוך כדי מעוף, נחתה עליהם לאות עייפה, או להפך. לפתע פאלאס היא הרבה פחות ארמון והרבה יותר צריף. במקום ללטוש עיניים לאירופה, היא תשתדל בשבועות הקרובים להימנע מהסתבכות במאבקי הירכתיים.

5. מילוול, מקום 5, ליגה שלישית. בשנים החולפות, נראו האריות של מילוול יותר כמו פודלים. הקבוצה הלכה מדחי אל דחי, סימני שאלה הוצבו לגבי שרידותו של האצטדיון, וירידה לליגה השלישית בקיץ החדירה דיכאון על סף ייאוש. אבל דווקא מהמקום הנמוך הזה, מילוול מסמנת את דרכה חזרה לשפיות ואולי לליגת המשנה. 6 נקודות בלבד מהמקום המוביל להעפלה אוטומטית, באצטדיון ניו דן מראים סימני בגרות ושיקום מהיר.

4. AFC ווימבלדון, מקום 5, ליגה רביעית. איזה סיפור נהדר: הקבוצה שהוקמה רק לפני 14 שנה, על חורבות ווימבלדון המיתולוגית שמכרה את דמותה, ביתה ומותגה והפכה למילטון קינס דונס, ניצבת על סף הליגה השלישית. ווימבלדון צלחה את כל הליגות החובבניות עד שהגיעה לכאן ב-2011, השתפשפה בתחתית, ועכשיו קוראת תיגר על עוד פרק היסטוריה מפואר.

3. ווסטהאם, מקום 7, פרמיירליג. בעונה האחרונה של אפטון פארק, לפני המעבר לאצטדיון האולימפי, יוכלו אולי האוהדים להפריח את בועות ווסטהאם עד אירופה. מי היה מאמין באוגוסט שהפטישים יכו בהלמות כזו – תחרות עם מנצ’סטר יונייטד על הליגה האירופית – עם מאמן חדש (סלאבן ביליץ) בעונת הבכורה שלו באנגליה. וכל זאת תוך חזרה למורשת – כדורגל טכני, בידורי, יפה וגם אופה.

2. ארסנל, מקום 3, פרמיירליג. התותחנים יכולים להפוך את הסגנות לאליפות. אם יעשו את זה בטבלת הליגה, יעקפו לפסגה גם כאן בטבלה הזו. אבל בינתיים יש באמירויות תחושה שארסנל לא ניצלה עדיין כהלכה את עונת החולשה היחסית של היריבות המסורתיות במרוץ לכתר. וההפסד לברצלונה אחרי התיקו עם האל בגביע נטעו עוד ועוד ספקות לגבי אורך הרוח והיכולת לבלום את הבצורת בת תריסר השנים בליגה.

1. טוטנהאם, מקום 2, פרמיירליג. רק לסטר סיטי יכולה למנוע מספרס להירשם כסנסציה הגדולה של אנגליה בדור האחרון. למרות ההדחה הבלתי צפויה מהגביע בידי קריסטל פאלאס, התרנגולים של מאוריסיו פוצ’טינו (בתמונה הקטנה למעלה) הם ללא ספק משיגני היתר הגדולים ביותר בבירה האנגלית. השאלה היא אם הדהירה הצנועה, האלגנטית והסטייליסטית שלהם תירשם גם באותיות זהב בספר התארים. כרגע לונדון כולה מצדיעה קודם להם כי הם בראש התהלוכה המקומית.

הקרובים בלונדון

אפטון פארק

יום ש’, 12/3. ווסטהאם-ווטפורד

(פרמיירליג, 15:00).

יום ש’, 2/4. ווסטהאם-קריסטל פאלאס (פרמיירליג, 15:00).

אצטדיון האמירויות

יום ש’, 12/3. ארסנל-ווסט ברומיץ’ (פרמיירליג, 17:30 – נתון לשינוי).

יום ש’, 2/4. ארסנל-ווטפורד (פרמיירליג, 15:00).

אצטדיון וומבלי

יום ג’, 29/3. אנגליה-הולנד (ידידות, 20:00).

ווייט הארט ליין

יום ש’, 5/3. טוטנהאם-ארסנל (פרמיירליג, 12:45).

יום ש’, 19/3. טוטנהאם-בורנמות’ (פרמיירליג, 15:00).

סטמפורד ברידג’

יום ש’, 5/3. צ’לסי-סטוק סיטי (פרמיירליג, 15:00).

יום ד’, 9/3. צ’לסי-פריז סן ז’רמן (ליגת האלופות, 19:45).

יום ש’, 19/3. צ’לסי-ווסטהאם (פרמיירליג, 15:00).

סלהרסט פארק

יום א’, 6/3. קריסטל פאלאס-ליברפול (פרמיירליג, 13:30).

יום ש’, 19/3. קריסטל פאלאס-לסטר (פרמיירליג, 15:00).