If On A Winter’s Night… של סטינג הוא אלבום שירי החורף האולטימטיבי. רובו מורכב מאסופת שירים מסורתיים ויצירות קלאסיות, שמהווה מעין המשך לחיפושיו אחר שורשים מוזיקליים אירופאים עתיקים. האווירה באלבום היא אקוסטית ואינטימית, ההפקה המוזיקלית נקייה למשעי ויוצרת הרגשה כאילו הצלילים בוקעים מהרמקולים כפתיתי שלג, הגיטרות מכרבלות וקולו המלנכולי של סטינג מתמזג היטב עם הליווי המינימליסטי.
למרות שימות הגשמים נוהגים לפסוח על ישראל, גם אלבומים ישראליים יכולים לזכות למעמד של אלבומי חורף. אביתר בנאי הוציא לאחרונה את אלבומו הקסום – ‘לילה כיום יאיר’, אך לא ברור אם הוא מופלא בגלל או למרות תהליך התחרדותם של שיריו. אך קולו העדין עדיין, בעברית צחה, עשוי לבטח להמיס איזשהו קרחון על אדן החלון. ואולי בנאי שוטט בנפשו ברחובות לונדון כשהוא כתב בשיר הסוחף ‘עד מחר’ את המלים – נקיף את הפארק / רק להפסיק לחשוב / אנשים עייפים רצים ברחוב.
אין כמו פסקול טוב כדי להיזכר בסרט שמחמם את הלב, במיוחד כשמדובר בספר ילדים שעובד למסך הגדול – Where The Wild Things Are. אבל סגולתם של שירי פסקול הסרט היא מסוגלותם לעמוד כקטעים נפרדים בפני עצמם, כאלבום מוזיקה. את הפסקול כתבה ושרה קרן או, זמרת להקת – Yeah Yeah Yeahs בעלת הקול האוורירי והשברירי, בשיתוף עם מלחין הסרטים, קרטל בורוול, שבדרך כלל מלחין את סרטיהם של האחים כהן. מצד אחד יש באלבום אווירה ילדותית נוגה, כמו בקטע Igloo ומצד שני, ישנם קטעים, כמו Worried Shoes, שיכולים לגרום לאדם שפוי המאזין להם, לצאת החוצה ולרקוד בכפור.
לסיום – הזמר, היוצר והגיטריסט, מארק נופלר (‘דייר סטרייטס’ לשעבר), הוציא לאחרונה אלבום רגוע ומרגש במיוחד – Get Lucky. סיגנונו משלב בין בלוז, אירי, פולק ורוק וכל עיבוד בו משמש כמעין תפאורה מוזיקלית למילים שאת חלקן הוא שר וחלקן מדקלם כמספר סיפורים. כנקודת פתיחה, שתאפשר התחברות מיידית, כדאי דווקא להתחיל מהרצועה השביעית – The Car Was The One ולהמשיך משם. כשם כותרת האלבום, צריך להיות בר מזל להשיג כרטיסים להופעותיו המכורות מראש בסוף חודש מאי, בלונדון.
