מוכות ירח

קול הישראלים בבריטניה

הורידו כאן את הגיליון הדיגיטלי האחרון של מגזין עלונדון

(19/09/22- 09:19)

מחפשים אירועים ישראליים בלונדון ובבריטניה? פתחו את יומן הקהילה!

(04/09/19- 10:10)
01:53 07/06/06

מוכות ירח

מה גרם לאימא ישראלית להסתובב עם החזייה בחוץ בחצות הלילה בפארק? ראיון עם ענת טלמון-כץ.

שיחת הטלפון שלי לענת טלמון-כץ (40), תופסת אותה בבאזל (שוויץ). לענת ובעלה עוזי, זו שהות שנייה בלונדון, לאחר שהיו כאן שש שנים בשנות ה-90\'. ענת מגדלת שלוש בנות, והשנה הציבה לעצמה אתגר: להשתתף בצעדת המון-וולק (Moon Walk) שנערכה בסוף חודש מאי. הצעדה נוסדה לפני כתשע שנים במטרה להגביר את המודעות למלחמה בסרטן השד וגיוס תרומות, ובמהלך השנים תפס האירוע תאוצה. אורך הצעדה 26 מייל לאורך התמזה – מהייד פארק ללונדון ברידג\' ובחזרה – וייחודה בכך שהיא מתחילה בחצות לילה וכל הצועדים, גברים כנשים, לובשים רק חזייה לפלג גופם העליון.

בצעדה השנה השתתפו 14,000 נשים ו-1000 גברים בגילים שבין 13 ל-81. האירוע נחלק לשלוש קבוצות הליכה על פי יכולת, וחשוב לזכור שזה לא מרוץ אלא סוג של הפנינג בו אלפי אנשים, צועדים ומתנדבים, מתכנסים לכמה שעות בלילה הלונדוני למען מטרה חשובה. רבים צועדים למען קרובה או חברה שנלחמת במחלה או נכנעה לה, ונושאים שלטי זיכרון ותמיכה.

ענת לא יצאה לצעדה זו לבד. היא התארגנה בקבוצה עם שלוש נשים נוספות: קארן (40), מלכי (39) ושרה (35) – כולן אמהות יהודיות לילדים בבית הספר בו לומדות הבנות של ענת.

מה איחד אתכן כקבוצה?

התחברנו בתחילה במקרה. לא ממש הכרנו אחת את השנייה אבל הרגשנו שהגענו לגיל מסוים – כמעט בנות 40 – ילדנו ילדים, ואתגר כזה אנחנו רוצות בשביל עצמנו. זה גרם לחיבור מיידי בינינו.

איך התחברת אליהן כישראלית, זה היה קשה?

ממש לא. הנשים בקבוצה באות מבתים בעלי זהות יהודית חזקה וקשר חזק לישראל. לכולן משפחות בארץ ודווקא היותי ישראלית גרם לחיבור טבעי.

ההודעה על קבלתן לצעדה התקבלה בחודש מרץ, והבנות החלו במערך אימונים מפרך. הן ביצעו הליכה בת שעתיים פעמיים בשבוע בשעות הערב, ובסופי שבוע הלכו יותר – תוך שהן מוסיפות מיילים – עד שהגיעו להליכה בת 20 מייל. לקראת האירוע רכשה ענת לכל הבנות חזיות חדשות שאותן הן קישטו. כשהייתי בחנות, הבינו לאיזו מטרה אני רוכשת את החזיות, ולפתע פנתה אלי אישה חרדית ונתנה לי חמישה פאונד תרומה. זה עשה לי משהו; לפתע הרגשתי שאני מוכנה נפשית לצעדה.

ביום הצעדה התכנסו הבנות בהייד פארק, יצאו להליכה בחצות וסיימו בשעה שמונה בבוקר. ענת מעידה שבסופו של דבר היה יותר קשה ממה שהן ציפו. זוהי הליכה ארוכה הדורשת מאמץ פיזי – כשכל המאמץ הזה נערך בשעות בהן הגוף רגיל לישון. בנות הקבוצה עודדו זו את זו לאורך הדרך וברגעי המשבר, ולא היה להן לרגע ספק כי יסיימו את המסלול.

זאת הייתה חוויה, מסכמת ענת. אי אפשר לתאר את העוצמה שבעמידה תחת אוהל ענק עם עוד 15,000 איש, כולם לובשים חזיות, וכולם התכנסו לשם מטרה אחת!. והיא מוסיפה: הרגשתי שעשיתי משהו, שהצבתי לעצמי אתגר ועמדתי בו!. קבוצתה של ענת אמורה לגייס כ-4,000 פאונד בעקבות הצעדה.

האם תעשי זאת שוב?

ברגע שסיימתי אמרתי: !never again. אבל עכשיו אני כבר לא בטוחה….

מצאתם טעות?
תגיות :
יכול לעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *