אור בחשכה
אלז ביילי, זמרת בלוז-רוק מבריסטול שנשמעת הכי אמריקנה, היא כוכבת עולה בשמי המוזיקה בבריטניה ורק לפני שבועיים חזרה עטורת פרסים מטקס פרסי הבלוז של הממלכה המאוחדת. עכשיו היא גם הוציאה אלבום חדש, חמישי במספר וגם יצאה לסיבוב הופעות אירופי. יאיר כץ, כתב המוזיקה שלנו, תפס אותה אותה לשיחה על הדרך
עם קול שמזכיר קצת את החספוס של ג'ניס ג'ופלין האגדית, מוסר עבודה גבוה והרכב נגנים משובח, בנתה לעצמה הזמרת-יוצרת אלז ביילי שם של פרפורמרית מקצוענית מעולה, עם קהל מעריצים רב-דורי. לעתים נדמה שמאלבום לאלבום היא מצליחה לחדד ולשפר את היכולות שלה, הן כווקאליסטית והן ככותבת.
ביילי היא אמנם בריסטולית גאה, אבל יש לה כאמור משיכה גדולה לבלוז ולאמריקנה. היא הקליטה גם כאן וגם בנאשוויל ואפילו עבדה עם דן אורבך ('הבלק קיז'). המוזיקה שלה היא שילוב בין רוק קלאסי, סול ואמריקנה עם זיקה ברורה לעבר אבל עם טאץ' מודרני. ראיון על הדרך (היא בסיבוב הופעות בריטי ואירופי אביבי).
במה מיוחד עבורך באלבום וסיבוב ההופעות הנוכחי?
"האלבום נכתב בתקופת הקורונה, בהשראת אלו שהפיצו אהבה בתקופה זרועת פחד וקראו לחיבור גם בתקופה מנותקת של בידודים, זה המוטו של האלבום, ולמרות שהחומרים בו די כבדים, הוא נתן לאנשים סוג של תקווה. הייתי בהיריון בזמן העבודה עליו, וליצור בזמן הבידוד היה עבורי כמו נוה מדבר. להופיע סוף סוף עם החומרים האלה – זה סיבוב ההופעות הראשון שלי מאז הקורונה – זו חוויה מיוחדת מאוד עבורי ועבור הלהקה".
גדלת בבית שמוזיקה היתה די משמעותית בו – אבא שלך ניסה דרכו במוזיקה בצעירותו אבל וויתר על החלום – את מרגישה שדרך ההצלחה שלך את מגשימה גם את החלומות שלו?
"כן, במאה אחוז! זה כמו למלא ולקיים את המשאלות לא רק שלי אלא גם של אבא שלי ואחי. זה לקח לי הרבה זמן ועבודה בלתי פוסקת להגיע למקום הנוכחי, לדעת מה אני רוצה להגיד כאמן, והמשפחה תמכה תמיד, הם נפלאים".
והקול הזה שפיתחת, כאמנית-כותבת מבצעת, מה מפרה אותו, על מה הוא נשען, מהן ההשראות?
"אני כותבת קרוב ל-18 שנה, מאז ימי נעוריי. החומרים השתנו באופן טבעי, עם ההתבגרות מקבלים פרספקטיבה. אני שואבת השראה מהחיים, אירועים שמתרחשים סביבי, שיחות. אני משתלדת להיות כמה שיותר כנה, רוצה תמיד להישמע מי שאני, ועם זאת למתוח את גבולותיי ולצאת החוצה מהז'אנרים המוכרים שמזוהים איתי. אני אוהבת לשתף פעולה עם מוזיקאים אחרים בכתיבה ובהפקה וגם זה עוזר להרחיב את היריעה והמודעות".
אפרופו שיתופי פעולה – את אלבומך השני הקלטת בנאשוויל – איך היה לעבוד עם נגנים ממורשת מוזיקלית ספציפית ומפוארת כזאת?
"ב-2016 נסעתי עם אבא שלי לטיול בארה"ב ובדרכים הוא הרים כמה טלפונים והגיע למוזיקאים אדירים כמו דוויין אדי ובובי ווד שהסכימו לעזור לנו להפיק אלבום בנאשוויל. זו היתה הפעם הראשונה שיצא לי לעבוד על הכתיבה וההפקה עם כאלה מקצוענים מנוסים. כל אחד מביא משהו אחר, זווית משלו. למדתי לסמוך על הפשטות שבכתיבה לא מתחכמת. הם לא היו צריכים הרבה חזרות כדי למצוא את האקורד הבא, את הגרוב, לדייק את הטקסט. חוויה ענקית".
ודרך זה גם פגשת את דן אורבך מה'בלק קיז'?
"כן, בובי ווד עבד עם דן והפגיש ביננו. לדן יש חזון חזק וברור בסגנון ההפקתי שלו והוא ידע מההתחלה לאן הוא רצה להוביל את השיר. כתבתי את Little Piece of Heaven’ שדן ובובי הפיקו לי, תוך שעה וחצי, והוא נבחר לשיר השנה בפרסי האמריקנה באנגליה ב-2020
יש לך מסר להעביר למי שמתחיל דרכו בעולם המוזיקה ולקוראים שלנו?
"גם אם היצירה שלך באה מתוך ייסורים וכאב, תמיד קיימת התקווה שהזעקה והבכי שלך יובילו למשהו טוב, יועילו במשהו לך ולאחרים. מוזיקה זה דבר שמשנה חיים, היא מגיעה ממקום של רגש ונוגעת במקומות חשוכים ונוסכת בהם אור".
תודה, ובהצלחה
אלז ביילי תופיע במסגרת פסטיבל בלאק דיר בטנברידג' וולס, קנט, שיתקיים בין ה-16-18 ביוני, לצד שמות גדולים כמו הפריטנדרס, בוני רייט, נתניאל רטליף, מידלייק, לוסינדה וויליאמס, ריצ'רד הולי, סטיב ארל וקלקסיקו.
- אולי תאהבו לקרוא גם כתבה על מה לעשות בלונדון ב-2023:
