מספרים על אדם שחיפש חנייה במרכז לונדון במשך שעות ארוכות. הוא הסתובב שוב ושוב ולא מצא פיסת כביש לחנות עליה. לבסוף הוא צעק לה’: אם אמצא חנייה עכשיו, אני מבטיח להקדיש לך את כל חיי! בדיוק באותו הרגע יצא רכב מהחנייה שמולו ופינה לו מקום. זה בסדר א-לוהים, אמר מיד האיש, בדיוק הסתדרתי.
לפעמים אנחנו מבקשים משהו ובדיוק הוא קורה. לא רק עם מקום חנייה, אלא גם עם דברים גדולים יותר. אם סיפרנו למישהו על משאלת לב שלנו ובדיוק היא התגשמה, זה לא קרה סתם. וזהו המסר של מגילת אסתר. אם נחפש את א-לוהים במגילה, לא נמצא אותו, גם אם נתאמץ מאוד. שמו של האל לא מוזכר במגילה ואפילו לא מרומז בה. גם הנס של החג לא תופס מקום מרכזי בהיבט הניסי שלו, אלא הסיפור כולו נראה כרצף של אירועים טבעיים שהובילו לנס הגדול.
רק במקרה ושתי המלכה הכעיסה את אחשוורוש וזה החליט להחליף אותה באסתר המלכה – שבסופו של דבר התחננה לבטל את גזירת המן על חיסול העם היהודי; גם רק במקרה שמע מרדכי היהודי על המזימה הזדונית נגד המלך והציל את חייו, מה שאילץ את המן להרכיב אותו על הסוס ולצעוק ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. על פי המגילה, נראה כי שום נס יוצא דופן לא קרה בה, אלא רק סיפורים אנושיים רגילים שהובילו לביטול הגזירה.
הגילוי הא-לוהי בעולם יכול להיות גם מצב בו העולם נשאר בדיוק אותו הדבר ולמעשה ניתנת הזדמנות לראות את יד ההשגחה העליונה. גם בחיינו האישיים אנחנו יכולים לבחור אם להביט על החיים כרצף אירועים מקרי, או לראות את יד ההשגחה שמנהלת את חיינו. אנחנו רגילים לפגוש אנשים שמחליטים להישען על האמונה בשעת משבר ולהפנים את העובדה כי גם תהפוכות החיים מגיעות מאיזו יד א-לוהית שמנהלת את חיינו – גם כשאנו לא מבינים את משמעותן. אבל המסר הזה נכון גם ברגעים הפשוטים של החיים, כשקורים לנו דברים טובים שאנו מרגישים שקיבלנו אותם לגמרי במתנה – וגם כשמשהו קרה לא כפי שתכננו.
במגילת אסתר אנחנו בוחרים איך להסתכל על האירועים בחיינו, ושמה של המגילה נובע מכך שא-לוהים הסתיר את עצמו בתוך המגילה. המגילה באה ללמד אותנו שגם בתוך ההסתר, כשנראה לנו שדברים מתנהלים בצורה הכי לא טובה עבורנו, יש יד מכוונת שדואגת לנו.
* הכותב הוא שליח חבד בווסט המפסטד: rabbidk@gmail.com
