העיירה המקסימה והנידחת למדי, פרנהאם (Farnham) והנוף הטבעי המיוחד שבקרבתה – פרנשאם קומון (Frensham Common) – נמצאים בקצה המערבי של מחוז סארי, הידוע במדרונות תלולים ומיוערים, בכנסיות בעלות גוון אדמדם, מקווי מים זורמים דרך כפרים, ומקום מושבם של סופרים בעלי שם. בעיירה יש אוצרות משלל תקופות בהיסטוריה של המלוכה והצי האנגלי; ברחוב הראשי, ווסט סטריט (West Street), אפשר להתפעל מאדריכלות ג’ורג’יאנית במיטבה בחזיתות המבנים ומבתי מחסה מראשית המאה ה-18.

ברחוב נמצא גם פסל האונייה של הוריישו נלסון, ששהה בה רבות כשהוא לא “בילה” בים בעת מלחמות נפוליאון. מהעבר השני של רחוב צדדי היוצא מקאסל סטריט (Castle Street) נמצא הפאב הנודע, Nelson Arms, שחיי נלסון קשורים בו ומונצחים בקירותיו, ועין הזכוכית של המצביא הבריטי מביטה בנכנסים מאחד הקירות (צריך לשאול את העובדים בפאב היכן בדיוק). הפאב החביב מציע שפע בירות וארוחות, אבל אין לידו חנייה (ניתן לחנות במגרש של “ווייטרוז”).

עלייה תלולה קצרה מהפאב תביא אתכם לטירה מימי הביניים – Farnham Castle (פתוחה רק 1/5-31/10). המלכה אליזבת שהתה בטירה זו במשך חודש ימים בשנת 1558 ומשם ניהלה את אנגליה ואת המלחמה ביריבתה המושבעת, מרי מלכת הסקוטים. המבנה המרשים ביותר בטירה הוא הצריח הגבוה. אסור להחמיץ אותו ואת התצפית ממנו.

מהטירה אפשר להגיע לפארק פרנהאם, הנמצא משמאלה. זהו פארק יפהפה מהמאה ה-19, שכמו הטירה, משקיף גם הוא על העיירה כולה, על שלל בנייניה האלגנטיים וכנסיותיה המרהיבות. במיוחד יפה היא כנסיית סנט-אנדרו (St Andrew’s Parish Church) בה נמצאים קברו ודיוקנו של המפורסם מבני המקום – העיתונאי והלוחם החברתי, וויליאם קובט (William Cobbett), שסבב רבות בין עיירות וכפרים בדרום אנגליה בתחילת המאה ה-19 וכתב דברי ביקורת נוקבת על העוני באנגליה הכפרית ועל הטיפול הכושל בפערים החברתיים העצומים בין לונדון לבין הכפר בימיו.

גן עדן למטיילים

היעד הבא, פרנשאם קומון, נמצא כחמישה ק”מ דרומית מהעיירה ומצריך הגעה עם רכב. האיזור הפחות ידוע הזה מהווה גן עדן למטיילים שאוהבים ללכת, וניתן לסייר בו יום שלם ועשרות קילומטרים בהנאה צרופה (המקום מזכיר את יערות משמר העמק, למי שמכיר). בפרנשאם קומון יש שני אגמים – Great Pond ו-Little Pond – ואיזורי חורש (Heath) נרחבים המפרידים ביניהם עם צמחייה עשירה הכוללת אברש, קידה שעירה ושאר שיחי בתה.

את המסלול כדאי להתחיל דווקא באגם הקטן. בקצה הרחוב פריורי ליין (Priory Lane) ניתן לחנות בחינם ומשם לעלות בגרם מדרגות ארוך לשם תצפית על האיזור. ממול, בינות היערות, נחבאים שני האגמים, כשהקטן קרוב יותר. כשיורדים באחד השבילים דרומה מגיעים לצומת שבילים ראשי ממנו אפשר לפנות שמאלה לאורך שפת האגם. משם צועדים על פני חול בהיר ומוזהב מעט למרחק קילומטר אחד, לצד קני הסוף הגבוהים, וחולפים על פני שתי בקתות של מועדון סגור. חותכים לעבר מגרש החנייה שלו, דרך שער ברזל, בחזרה אל שביל עפר בינות לצמחייה סבוכה, כשהאגם נמצא מימין ומשמאל כביש אספלט, שבין פריורי ליין לבין הכפר הסמוך, ראשמור (Rushmoor).

כשעוברים את הסכר (יש להיזהר מטיפוס בלתי אחראי עליו), ממשיכים עוד כחצי ק”מ בצמוד לשפה השנייה של האגם, ואז חותכים לשביל אחר כשמגיעים לשובך ציפורים מלאכותי על עץ גבוה. כעת היער מימין והאגם נעלם מהעין. אם יתמזל מזלכם, תוכלו להבחין בארנבי בר, שועלים וגיריות, מלבד כל הציפורים המקננות בסבך, כמובן. באותו משעול צר ופראי מגיעים עד שולי בתי הכפר ראשמור, ואז, בצומת דרכי עפר פונים ימינה אל תוך יער עצי מחט, ולאחר זמן מה, השטח שמשמאל נעשה דליל יותר בצמחייה (תופעה מוזרה) ולפניכם יער עצי מחט נוסף. שביל צר בתוכו מוביל אל פלג מים שזורם אל האגם הקטן. אם תלכו לאורכו, תגיעו לגשר עץ. כשחוצים את הגשר ופונים מעט ימינה ולאחר כ-50 מ’ שמאלה מגיעים אל ספסל הנמצא בראש גבעה, ממנו יש תצפית טובה על כל השטח וביום טוב לעבר פרנהאם הקרובה וגילפורד הרחוקה מעט יותר.

מראש הגבעה ניתן לרדת ישר אל בינות העצים בדרך עפר אחרת בחזרה אל החנייה, לפי השילוט. אם נותר זמן, מומלץ לנסוע לאגם הגדול שהוא מאוד מתוייר וכולל מעגן סירות, מסעדה, חנות, מרכז מבקרים ואפילו מלון.