הסוהו מושלג ומלא קסם. השמיים חיוורים כל היום וצריך להעיף מבט בשעון כדי לדעת אם זה בוקר או אחהצ. על דלת אולפן ההקלטות ברחוב ברוויק (Berwick) מספר 8 בלב הסוהו רשום Play Studios. פעם הקליטו שם רינגו סטאר וואן מוריסון את המוזיקה שלהם. לפני שלוש שנים רכש ירון רוזנבלום (27), את המקום והפך אותו לממלכה שלו.
כשהתחלתי לנגן הושפעתי מאוד ממוזיקה לועזית, בעיקר בריטית, הוא מספר. תמיד הסתקרנתי לראות מה קורה שם. אז עוד לא ידעתי שהחורף המטורף הזה שיש כאן הוא מה שגורם לאנשים להישאר בבית ולכתוב שירים טובים. ואז, כשעבדתי בבית קפה בארץ, מישהו סיפר לי שהוא נוסע ללונדון ושיש לו עבודת מכירות שמחכה לו שם. אחרי שלושה חודשים, עם ראש מלא ראסטות, עליתי על מטוס ובאתי. מאז פינו הראסטות את מקומן למראה ייצוגי, כיאה לבעל אולפן הקלטות מצליח.
אולפן להשכרה
רוזנבלום גדל ברחוב פסטורלי בהוד השרון. בגיל 13 קנה מערכת תופים עם הכסף של הבר-מצווה, בגיל 16 הקים את אולפנו הראשון בלול תרנגולים מחוץ לבית ובשנים הבאות ניגן במספר להקות, ביניהן מוזיקת המקרה ולהקת The Following בהנהגתו. לכל אורך הדרך, הוא מספר, לונדון הייתה חלום שחיכה להתגשם.
אחרי חודשיים ללא עבודה כמעט התייאשתי. בשלב ראשון – הלכתי לחפש אולפן ולגמרי במקרה הגעתי לסוהו, איזור טרנדי עם ריכוז גבוה של חברות מתחום המוזיקה, ופתאום אני רואה שלט: ‘אולפן להשכרה’. אמרתי לעצמי, שהמחיר בטח לא יהיה הגיוני, אבל בסוף הרמתי את הטלפון הזה. ענה לי בחור נחמד והלכתי לראות את המקום. ראיתי את האולפן וזה היה כמו חלום בשבילי. כמובן, כמו ישראלי טוב שיחקתי אותה לא בעניין. התמקחתי על המחיר, בזמן שבתוכי לא יכולתי להאמין שזה קורה. בסוף הסתדרנו על מחיר וסגרנו עניין. רק אחר כך גיליתי להפתעתי שלאולפן יש היסטוריה של הקלטות לכוכבים הגדולים.
משם התפתח בהדרגה הקונספט לעסק – לתת ללקוחות את האפשרות למצוא את כל מה שהם צריכים להקלטות תחת קורת גג אחת. היום זמר יוצר שלא מנגן בכלי נגינה כלשהו ורוצה להקליט צריך למצוא מפיק, מתופף, גיטריסט, בסיסט, קלידן, סאונד אינג’ינר, מפיק, ממקסס, מאסטרינג ואולפן. ב-Play אנחנו בעצם נותנים לו מענה לכל הדברים במקום אחד, בלי כאבי ראש.
מצחיק לחשוב שבאותו שלב נדחסנו לחדר אחד – מנהל האולפן, המזכירה, הלקוחות – ואני שמפיק וגם עונה לטלפונים ולאינטרקום, אבל זה עבד. התחלנו לגלגל כספים ולהשקיע יותר בפרסום, בקניית ציוד חדש… ולאט לאט ראינו שאנחנו גדלים. כשהוצע החדר הצמוד לאולפן למכירה, רצתי לראות אותו. המקום היה ענק אך מפורק. הקירות היו שבורים, אבל נדהמתי לראות שזה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לעבור לשלב הבא. קנינו אותו והשקענו בו כדי להרחיב את האולפן באופן משמעותי, בנינו חדר קבלה ואולפן נוסף כדי שנוכל לקבל יותר לקוחות ולהגדיל את התפוקה.
בשלב הזה צירפתי את קורנל, אמן מצליח ברומניה, כמפיק המתמחה בסגנונות הדאנס ו-R&B, סגנונות בהם לא שלטתי. מאוחר יותר הצטרף ליאור סקר, סולן להקת הפרוגרסיב-רוק הישראלית המוערכת ‘אגרול’, הניחן בכישרון מוזיקלי טבעי. כיום הוא עומד בראש סוללה של 7 מפיקים באולפני Play, ביניהם: איתי קשתי, סולן להקת ‘סיידפילדז’, בן אלן (Mattafix) וסטיב מרגו (לשעבר מ’וורנר מיוזיק’) שעבד עם אלאניס מוריסט והיה מעורב בעבודה באולפן למשך תקופה.
הפיסגה הבאה
במהלך שלוש השנים האחרונות, בהן אני מתפקד כמפיק, מזכירה, איש מכירות ואיש שיווק – מה גם שאני מקליט תופים לרוב הטראקים שמוקלטים אצלנו – גיליתי שעברו אצלי מספר גדול של כישרונות. ראיתי את התשוקה שלהם למוזיקה, שאפתנות להצלחה ופוטנציאל עסקי. לכן אני מתכנן בחודשים הקרובים, לפתוח חברת תקליטים בעלת חזון יוצא דופן בקונספט שלו – עם תקציב קטן בהרבה מתקציבן של החברות הגדולות, אני הולך לקחת מספר אמנים ולהפוך אותם לגוף אחד וחזק, זו בעצם קהילה של אמנים שכל אחד דוחף את עצמו ואת שאר הקבוצה, סוג של רעיון סוציאליסטי. הולכים להיות הרבה שיתופי פעולה בין אמנים מסגנונות שונים, כך שהרעיון לא רק מבטיח שכולם יצעדו קדימה יחד מבחינת חשיפה, אלא גם מבחינת פוריות מוזיקלית.
ויש לו גם טיפ לישראלי השאפתן בעיתות המשבר הכלכלי. היום, כשכל כך קל להקים אולפן קטן וביתי, ופחות אנשים קונים תקליטים, התעשייה נמצאת בתפנית. צריך להיות מופרע כמוני כדי להיכנס לתוכה. בזמנים בהם הרבה אולפנים וחברות תקליטים גדולות סוגרים, האולפן שלי פורח – תמשיך ללכת כל הזמן עם מה שאתה מאמין בו והדלתות ייפתחו. לך בדרך אחת, תשתדל לא להתפזר, וגם אם יש דלת שלא נפתחת בקלות, תתעקש ובסופו של דבר תתוגמל.
