האפיפיור נחת בישראל, ועבדכם הנאמן שידר חמש שעות מהביקור הקדוש. למען הגילוי הנאות, אני חייב לציין שאת האפיפיור הזה אני דווקא מחבב. את הקודם לא סבלתי. היה לו בעיניים משהו גרמני רע, לדעתי. באפיפיור הנוכחי יש משהו מקסים. ראשית, הוא שובר את כללי הטקס איפה שרק אפשר לשבור. נכון, השבירה שלו לכיוון חומת ההפרדה, כולל נשיקה קטנה לקיר הזה, הייתה מאכזבת מבחינת הימין ישראלי. אבל מצד שני, הוא כל כך לא סופר את נתניהו, בנט או אורי אריאל, עד שכולם יכולים לנשק את הקיר הקדוש שלו, שלא לומר את ישבנו הפלאי. שנית, מיד לאחר הנחיתה, ראו כמה הוא מחבב את פרס, וכמה פחות את ביבי. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אילו הוריד את הגלימה בהליכה עם נתניהו בנמל התעופה (כפי שהיה עם אובמה). סצנה של פרנציסקוס ונתניהו צועדים בתחתונים הייתה כנראה מעט קשה לצפייה מבחינת העם היהודי בארצו, וגם לתפוצות היה יכול להיות לא קל.
20 דקות על נעליים
לי יצא לשדר את היום בביקורו בכותל, בהר הבית, ביד ושם ובהר הרצל, לאו דווקא בסדר הזה. בהר הבית, למשל, היינו צריכים להעביר 20 דקות שידור של פרשנות על רגע חליצת הנעליים הקדושות ומשמעותה מבחינת המוסלמים בפרט והקונפליקט בכלל. לא לומדים את זה באף בית ספר לתקשורת – איך להעביר דיבורי סרק, כמעט חצי שעה, על חליצה ונעילה של נעליים במקומות קדושים. בכותל כבר היה יותר קל. שם האפיפיור התלווה אל רב הכותל. שמעתם על האושיה? לא מזמן פתחו בשבילו ובשביל משפחתו את גן החיות התנכי ביום השואה, כי דווקא אז בא לילדים שלו לראות חיות משונות. משונה, נכון, אבל כך מתברר שהוא נוהג לבלות את ימי השואה האחרונים. דווקא ביום שבו האפיפיור הגיע, הוא העדיף ללכת לעבודה, לכותל, וללוות את הכס הקדוש. זה היה רגע שבו כל כך רציתי לזחול מתחת לגלימה הלבנה ולספר לפאפא על מעללי הרב, אבל הייתי סגור באולפן, לצערי.
[pic:11441:center]
ממשיכים לנשק קירות
אחרי זה לקחו את פרנציסקוס להר הרצל. ביבי, בתרגיל מבריק, הביא אותו לאנדרטה לנפגעי הטרור כדי שינשק את הקיר גם שם, כמובן כקונטרה לנשיקה על חומת ההפרדה. אחרי זה היה כמובן גם יד ושם, וגם שם נישקו את קיר הזיכרון סך הכל לא מעט נשיקות לקירות, גם עבור אישיות קדושה וחשובה, שרגילה אולי לדבר לאנשים אטומים כמו קיר.
כאמור, אני מחבב את האפיפיור הזה, הראשון שהבין שהומואים הם בני אדם. אני פשוט עדיין מחכה לאיש קדוש באמת. איש שיעמוד על ראש איזה הר ויודיע לעולם שאף אחד לא קדוש באמת, ושאף אחד לא מוכן לשמוע יותר על מלחמה למען האל, או מלחמה על מקומות קדושים, שבהם מתו המון אנשים למען כלום. אף אחד לא רוצה יותר את כל הפרימיטיביות הזו שנקראת עבודת האל.
אני מחכה לאיש קדוש, שיבוא ויגיד: אין שום הבדל בין יהודי לנוצרי, אז בואו נסגור את הכנסיות ונתחיל לעבוד למען כבוד האדם. אחר כך, אם יהיה זמן, אפשר יהיה גם להתפלל ביחד, אפילו לשיר. עד שיגיע האיש הקדוש הזה, עזבו אותי מנציגי האלוהים על פני האדמה. תנו לי רק שקט לעשר שנים במזרח התיכון, למען ובשם האלוהים.
