מזג האוויר נשמע מבטיח. בודפשט פגשה אותנו בסופשבוע הראשון של חודש אפריל, במפגש בין חורף לאביב, כשהעצים עדיין ערומים אך השמש נעימה. היה זה סופשבוע עמוס במיוחד – האחרון לפני הבחירות לפרלמנט ההונגרי, וגם בשל אירועי פסטיבל האביב. בשבת נערך מפגן הזדהות של המפלגה השלטת, האדומים, וביום ראשון של מפלגת האופוזיציה הכתומים. הכול עבר בשקט. גם כאן לא התלהבו מהבחירות והתוצאות הידועות מראש. רק הדנובה, הלא ממש כחולה, נותרה שוצפת, ובשלוש מדינות סמוכות עלו המים על גדותיה. בבודפשט סגרו לתנועה את הרחובות שלאורכה. מי שהזמין סיור אמפיבי נאלץ לסגת. בודפשט ידעה אסונות הצפה בעבר, אך הפעם זה עבר בשקט.
בודפשט היא יעד תיירותי מצויין לשוחרי האמנות והתרבות. מאחר וכמעט לא נפגעה במהלך הפצצות הרוסים במלהע השנייה – היא מזכירה בארכיטקטורה שלה את פריז ואת וינה, ארכיטקטורה גותית והשפעות עותומאניות. ההשקעה האינטנסיבית בבנייה מודרנית משלבת בין חדש לישן.
את פנינו קיבלה אנה פופר ממשרד התיירות ההונגרי, יהודיה חביבה שברכה אותנו בעברית וארגנה עבורנו את הסיורים במוזיאונים, גלריות והשווקים בעיר – וגם כרטיסי כניסה לאירועים במסגרת הפסטיבל הבינלאומי שעמד השנה בסימן 150 שנה למלחין ההונגרי, בארטוק. לראשונה נתווסף לפסטיבל גם פסטיבל שוליים בסוף השבוע האחרון. הפסטיבל הרשמי נמשך שבועיים פלוס וויקאנד. בין השאר העלתה האופרה ‘ הלאומית הפקה ייחודית שכללה את יצירות הבלט: ‘נסיך העץ’, ‘המנדרין המקסים והאופרטה ‘כחול הזקן’ – כשהקהל הנלהב מחא כפיים במשך רבע שעה תמימה. חלק מהמופעים התקיימו במשכן לאמנויות החדש שנפתח בצד המזרחי של העיר לפני שנה. במקצת הוא מזכיר את הברביקאן, וכולל אולם קונצרטים ממוחשב לחלוטין. כל האיזור המזרחי של העיר יהפוך בשנים הקרובות תוך כדי בנייה אינטנסיבית לדוקלאנד של בודפשט.
עסקים, בילויים ונדלן
בספרי התיירות וגם באינטרנט רב המידע על העיר, שפעם הייתה מחולקת לשתיים: בודה ופשט. פשט הוא הדאון טאון. איזור הסיטי והבילויים. בודה ההררית מזכירה את הרי ירושלים, ובחורף אפשר גם לעשות שם סקי. ביניהן עוברת הדנובה – המחברת את הונגריה למדינות שכנות דרך המים. מי מעיינות שפורצים במספר מקומות בעיר הם המשאב החשוב בתיירות המרפא המתפתחת. אבל במרחצאות הרבות בעיר תמצא גם את התושבים משתכשכים להנאתם במים החמים של הספא תחת כיפת השמיים גם בחורף עז.
ההפתעה הגדולה הייתה החיבור הישראלי לעיר. חיים גולן, מדריך תיירים מקומי מוציא פעמיים בשנה עלון תיירותי בעברית, ורוב הסיורים בעיר כוללים גם תרגום לעברית. אבל מי שגוזר את הקופון הוא מי שהשקיע בנדלן פרטי ומסחרי. שליש מההשקעות בתשתית העיר משויך לישראלים.
איש עסקים ישראלי – העוסק בתחום המכשור הרפואי ועבר לבודפשט עם כל המשפחה – סיפר לי שההונגרים הם עם חביב ומסביר פנים. גם בזמן שלטון הקומוניסטים, הונגריה הייתה פתוחה יותר למבקרים יותר מארצות אחרות בגוש הסובייטי ונשמר בה אורח החיים האינטלקטואלי הוא טוען. לדבריו, ההונגרים מבינים שהתיירים לא רק נמצאים בבית מלון ונוסעים במונית. הם הולכים למסעדות ובתי קפה, והם קונים בחנויות. התיירות הייתה תמיד תעשייה מספר אחת הוא מסביר. היום הופכת הונגריה למדינה שמושכת השקעות גדולות – יותר מכל מדינות מזרח אירופה, למרות שהיא יחסית קטנה. הם מקבלים זרים. הם השכילו לפתח את הכלכלה, את הבנקאות ואת מערכת החוקים בצורה שנוח למשקיעים זרים להיכנס, והבירוקרטיה לא מסורבלת. מיתרונות המשטר הקומוניסטי הוא שיש פה שכבה מאוד גדולה של אנשים משכילים. אתה מקבל כוח אדם ברמה גבוהה. אז אולי אם יש לו תואר דוקטור זה לא כמו תואר מאוקספורד, אבל זה מישהו שלמד הרבה שנים. גם המיקום של הונגריה – פחות או יותר באמצע אירופה – אטרקטיבי.
מה עם בעיית השפה?
לתיירים אין בעיה. לאנשי עסקים יש. במסעדות ובחנויות אנשים מדברים אנגלית, נותני השירותים למקומיים – לא. גם שמות מקומות הם בהונגרית – שפה שאין לה קשר לשפות אחרות. יש בדיחה על תייר שנוסע בכביש מפה לווינה שזה כ-200 קמ. הוא לא רואה שכתוב וינה (היום דרך אגב כתוב) ולא בטוח שהוא בכביש הנכון. הוא עוצר ליד מכונית משטרה עם שני שוטרים הונגרים ואומר להם באנגלית : סליחה, אני בדרך לווינה? השוטר הראשון אומר: ‘אני לא יודע אנגלית’. הוא שואל בגרמנית, והשוטר השני אומר: ‘אני לא יודע גרמנית’. אז הוא שואל בצרפתית , ושניהם עונים: אנחנו לא מדברים צרפתית’. הוא נכנס לאוטו, מקלל ונוסע. אומר השוטר הראשון לשני: ‘תראה, חשוב מאוד לדעת שפות’ . עונה השני: ‘למה? הוא יודע שלוש שפות ולא קיבל תשובה’. זה פחות או יותר העניין. הם במידה רבה חיים בתוך עצמם. לפני 15 שנה, כדי להשיג מזכירה דוברת אנגלית היית צריך לחפש מתחת לאדמה. היום כל מועמד שמגיע מציג C.V באנגלית.
אתה ידעת הונגרית כשהגעת?
גם היום אני לא יודע. אני יודע להזמין במסעדה וזהו. מהיום הראשון העסקתי רק דוברי אנגלית.
מה עושים פה ישראלים?
הישראלים עושים פה עסקים גדולים, אבל העסקות הבאמת גדולות זה לא ישראלים. כמעט כל הטלפונים של נוקייה מיוצרים בהונגריה כמו גם טלוויזיות של סוני, חלק ממפעל אאודי, מתעשיית IBA העולמית, ותעשיית מחשבים גדולה מאוד – חלקם של יצרנים בעיקר מהמזרח הרחוק שרוצים לקצר את הקווים לאספקה לאירופה. שכר העבודה הוא יחסית נמוך ורמת העבודה גבוהה. לפני 15 שנה עובד היה מרוויח 100 דולר לחודש – היום הוא מרוויח 800 דולר או 1000. הישראלים עובדים בעיקר בנדלן. גם מפעלים ישראלים מייצרים בהונגריה, כמו מפעל מזרונים של עמינח וטבע – חברת התרופות שקנתה מהממשלה שתי חברות תרופות והיא היום היצרן הכי גדול בהונגריה.
יש פה קהילה ישראלית?
יש לדעתי כ-100 משפחות ויש כאלה שהם על הקו. הרבה סטודנטים ואנשי עסקים. יש קהילה יהודית מאוד גדולה. יהודים תופסים משרות גבוהות ברפואה, בבנקאות ובממשלה. יש כ-120 אלף יהודים מתוך 10 מיליון תושבים. ברובע היהודי נמצא בית הכנסת השני בגודלו בעולם, אחרי ניו-יורק. בית כנסת מפואר שעבר שיפוץ מאסיבי לפני כמה שנים. ויש גם בית כנסת של חבד לישראלים.
יש לך המלצות על מקומות בילוי לישראלים?
לטייל בשווקים, לטייל הרבה ברגל.
ללמוד רפואה בהונגרית
נדב פם, סטודנט ישראלי, במקור ממשגב דב. לומד במכינה לרפואה, בן לאב רופא עור. בישראל קשה להתקבל. התחלתי לברר במדינות אחרות. והונגריה פשוט זכתה. לונדון יקרה. בגרמניה צריך לדבר באיטליה זה באיטלקית. הונגריה גם זולה במחייה ולימודים. במכינה אני לומד גם בהונגרית. המרצים הם הונגרים. האנגלית סבירה. אני גר בדירה שאבא שלי קנה כאן. זה עסק טוב גם להשקעה. יש כאן המון סטודנטים ישראלים אז הקימו כאן אגודה עם אתר אינטרנט,שמטרתה לעזור לסטודנטים ישראלים בכל רחבי הונגריה. אני משמש כצלם האגודה.
נתקלת באנטישמיות?
יש פה אנטישמיות נוצרית, אז יש רחובות שלא הולכים איליהם. אז מורידים פרופיל.
בילויים?
הכול עוד קומוניסטי, ורמת השירות ירודה. למרות זאת יש פה תרבות לילה נהדרת ומועדונים טובים, קולנוע באנגלית וקניונים. במובן מסוים, בודפשט היא לא הונגריה.
המלצות:
מסעדת סנטרל בית קפה/מסעדה במרכז העיר, קרוב לאוניברסיטה שמציע מנות הונגריות קלאסיות בצד פאסטות ועוגות. סנטרל, עם עיצוב ארט דקו, שימש בשנות ה-20′ מקום מפגש להוגי דעות, אמנים ואינטלקטואלים, משהו בסגנון כסית של תא. אנדריאה, מדריכת תיירים שמתעתדת ללמוד גם עברית, סיפרה לי שסוד המטבח ההונגרי טמון לא רק בפפריקה המפורסמת, אלא גם בבצל. כמה שיותר, יותר טעים. היא אומרת. בכלל, הנשים בהונגריה הן מושא להערצה. תמיד מטופחות, מאוד נשיות, ומתמרנות בהצלחה בין המטבח והילדים לעבודה.
מסעדה מעולה נוספת בה סעדנו היא מסעדת שקספיר המעוצבת כאולם תיאטרון ומסביב סצינות מהצגותיו של המחזאי הבריטי. כינור דוד, היא מסעדה ישראלית כשרה בבעלותם של צבי בן פורת ומעוז מאיר, שנמצאת ליד בית הכנסת הגדול ברובע היהודי.
גולת הכותרת הייתה ארוחה בת חמש מנות, מלווה במיטב היינות ההונגרים במסעדת גונדל המפורסמת, בה סועדים דרך קבע סלבריטאים, מלכים ומנהיגים בינלאומיים. אבל למרות שגם במונחים בריטיים זו היא מסעדה יקרה בראנץ’ ביום ראשון יעלה רק 18 פאונד לאדם. המסעדה היא בבעלות רשת מלונות דאניוביוס שבבעלות איש העסקים היהודי-בריטי, סר ברנארד שרייר. גם מסעדת מלון הילטון, מרשת דאניוביוס, מציעה ארוחת בופה עשירה כל היום. המלון המפואר מכיל בין כתליו את היסטוריה של האיזור שמשתלבת בעיצוב ארכיטקטוני מופלא ומודרני. לא פלא שבין רשימה ארוכה מאוד של מכובדים שהתגוררו בו גילינו את ז’אק שיראק, לך ואלנסה, ג’ימי קארטר, לארי הגמן, מדונה, קליף ריצ’ארד דוראן דוראן…. וגם את דנה אינטרנשיונל ושמעון פרס שלנו.
לרשת יש 24 מלונות ברחבי הונגריה מתוכם 12 בבודפשט. אנחנו התגוררנו במלון ראדיסון-בקה הממוקם קרוב למרכז ומתאים מאוד לאנשי עסקים ותיירים כאחד. המלון המרווח (4 כוכבים) מציע ארוחת בוקר עם מבחר גבינות, נקניקים וסלטים. בריכת שחיה ואולמות כנסים.
מלונות מומלצים אחרים של הרשת הם: מלון הבוטיק אסטוריה שעל שמו נקראת גם הכיכר ותחנת המטרו, עם בראסרי אוטנטית שפונה לרחוב הראשי ושעובר השנה שיפוץ מאסיבי. הוא נמצא בכניסה לרובע היהודי.
קונגרס פארק הוטל, כשמו כן הוא, מלון קונגרסים נרחב בצד של בודה.
פרטים על מלונות דאניוביוס:
בנוסף לטיסות הקבועות של בריטיש אירווייס ושל מאלב, חברת התעופה ההונגרית ניתן למצוא כרטיסים זולים דרך חמישה קווי תעופה נוספים.
פרטים נוספים על בודפשט באתרי האינטרנט:
מידע לסטודנטים:
אתר משרד התיירות ההונגרי:
למטייל הונגריה – www.lametayel.com
לונלי פלאנט בעברית:
*הכותבת הייתה אורחת מטעם משרד התיירות ההונגרי ורשת מלונות דאניוביוס.