במדינה שבה הירוק הזה אף פעם לא נמאס והנה פתאום אנחנו אוטוטו בנובמבר והצבע הזה הופך את עצמו לאדום צהוב, חום ומטריף את כל החושים. כל מה שטבע סביבנו מכין את עצמו לסט של ציור והופך לסצינה מהאגדות. לאן שלא נלך נמצא יופי שאי אפשר לעמוד בפניו ובכל זאת נזכרתי בכמה לוקיישנים של שעת נסיעה , שעתיים או שלוש מתוך אינסוף אפשרויות. הנה אלו שאהבתי במיוחד.
קלייבדן – Cliveden
על עמק התמזה, בברקשייר, מרחק של כשעה מאיתנו, שוכנת אחת האחוזות האהובות עלי . יש בה את כל מה שחשוב; שטח עצום של גנים לצד נהר ויערות, אחוזה שהאחראי לה הוא לא פחות מאשר צ'ארלס בארי (האחראי על בנייני הפרלמנט), מבוך כמו שכל אחוזה המכבדת את עצמה צריכה, בית תה בריטי לנוח בו אחרי ההליכה ואפילו מלון ספא של חמישה כוכבים להעביר בו את הלילה. כל כך שמחתי שמייגן הסכימה איתי ובחרה בו, במלון הזה, כסוויטת הרווקות שלה ואנחנו רק נוכל לדמיין את עצמנו ברולס רויס הוינטג׳ית מהפיפטיז יוצאים בפאסון מהאחוזה לכיוון הארמון בוינדזור. אנחנו עשינו את הדרך הזו עם הטיוטה המשפחתית, לא אותו אפקט;
בחירתה של מייגן היא דווקא נקודה מעניינת כיוון שכמה מהסקנדלים הגדולים ביותר בממלכה התרחשו בדיוק באחוזה זו (אופרה וינפרי לטיפולך). כדאי לעקוב אחרי קורותיה של האחוזה כי הם מארחים שם, במיוחד בתקופה הזו של הסתיו, ספיישלז מעניינים. בסופש המכושף הבא עלינו לטובה הם בוודאי יקדישו לכמה מהסקדלניסטים ורוחות הרפאים שלטענתן נהנות עוד מהאחוזה. בהתחשב בכך שאחוזה הספיקה להשרף פעמיים, חומר לליל כל הקדושים (האלווין בלעז) לא יהיה חסר להם. אם שרלוק הולמס ואפילו סינדרלה ההוליוודיים התלבשו עליה, בואו רק עם איזו תחפושת הולמת ותרגישו לגמרי בתוך סט צילומים.
סטמפורד – Stamford
התקדמנו שעתיים צפונה אל מבואות מחוז לינקולנשייר, על גדות נהר ווטלנד, wetland, שוכנת עיירת הצמר הקסומה, סטמפורד. לא יהיו כאן סופרלטיבים או חשיבות היסטורית מהמעלה הראשונה וכבר כמעט התפתינו לקרוא לה סתם-פורד. אבל דווקא בגלל שהיא איננה קיימברידג׳ או סנט אולבנס, ללא חשיבות דתית או אקדמאית, דווקא בנמנום הזה, בחומה הימי בינמית שרובה כבר נהרס שם גם מסתתר השיק שלה . שיק בסטייל של היפהפייה נרדמת, כזה שעושה חשק לנדוד במנהרת הזמן.
אחרי שתהנו מארוחת צהריים טובה בכיכר המרכזית ולפני האכלת הברבורים על הנהר שווה שתקדישו דקה שתיים לזהות את הלוקיישנים כי גם פה הוליווד קלטה את הפוטנציאל ולעיירה הזו, בגודל של בקושי קילומטר שניים מרובע, הגיעו לא פחות מאשר הסטים של ׳גאווה ודעה קדומה׳ ו׳צופן דה וינצ’י׳. ריספקט.
והנה הספיישל לעונת הסתיו: מספר דקות נסיעה מפה, רישמו לפניכם את השלאגר Burghley House, ביתו של הלורד ווילאם ססיל, שהיה "המועדף" של המלכה אליזבט הראשונה ויד ימינה. לקרוא לבית של מר ססיל ״בית״ זה כמובן אנדרסטייטמנט , מדובר באמת באחד מהארמונות המרהיבים, בשורה אחת עם Blenheim ו- האמפטון קורט וכבר בכניסה תבחינו בסטנדרט הגבוה מאד של העושר המוגזם והגינות האינסופיות. הגנים כרגע בשיאה של שלכת ולהפתעתינו גם הסכימו לקבל אותנו ספונטנית . לארמון עצמו כדאי להזמין כניסה מראש.
לחובבי מרוצי סוסים אנא רישמו ביומנכם שמדי ספטמבר מתרחש כאן הארוע השנתי הגדול Land Rover Burghley Horse Trials. מדובר כנראה במשהו סנסציוני כי מה יכול לדבר יותר ללב בריטי מאשר סוסים ומכוניות, כובעי נוצה ואלכוהול. בהתחשב בעובדה שהמגיפה דילגה להם על הארוע במשך שנתיים שלמות הולך להיות משהו משהו. הזמינו כבר היום כרטיסים.
היא וייט Isle of Wight
היחד הסתווי הבא, בקו ישר דרומה ולכאן כדאי לארוז לשני לילות לפחות, הוא אי וויט. שטחו של האי 384 קמ׳ר (כמו אזור גוש דן) והרושם הוא שזה בקצה העולם אבל תכלס חבר׳ה , שלוש שעות מצפון לונדון כולל מעבורת ואתם שם. זוהי אחת הסיבות לכך שאנחנו חוזרים אליו שוב ושוב. הסיבה השניה היא שתענוג לטייל בו. ממזרח למערב מדובר בלא יותר משעת נסיעה וגם לא מצפון לדרום. בכל נקודה שבה תהיו, תרגישו תחושה של אי עם ים ורוח מנשבת ובסתיו כל נקודת נוף תהפוך לדרמטית ורומנטית יותר כשכל הצבעים יתערבבו. והאי הזה הוא הכל מלבד לבן.
הכל חוץ מלבן, האי וייט
מפתיע , אבל למרות ה needles האייקוניים , אני ממליצה דווקא להתמקם באזור המזרחי של האי, סביב מפרץ הצוק הלבן, white cliff bay ומשם לצאת בכל יום לנתיב חוף מנקודה כזו או אחרת . זה נקרא ה- coastal path והשבילים האלו לאורך החוף מהפנטים מבחינת מראות של יער וחוף, שעות גאות ושפל ועיירות קסומות.
בבוקר הראשון לקחנו את השביל למוצבים ממלחמת העולם ה2 עד אל המוניומנט בנקודה המזרחית הגבוהה ביותר באי. קינחנו בכפרי הדייגים Bembridge ו St. Helens (תזמינו מראש מקום למסעדות של לובסטרים אם אתם לא בקטע של כשרות). ביום השני התרחקנו לעיירות ventnor ו Bonchurch כשגולות הכותרת היו הפעם כנסיה ששרדה משנת 1070 ובית הקיט של דיקנס . לפינאלה, הדובדבן של עונת הסתיו , Shanklin chine , מתורגם בעברית לנקיק מים, הוא היה השחקן המרכזי בפלישת הקומנדו לנורמנדי. מעבר לסיפור ההיסטורי, זה מסלול מושלם למשפחות כי על השביל הקצרצר תהנו גם מיער עבות וגם מג’ונגל טרופי, ואחרי כמה דקות יחכה לכם גם חוף משגע ופרטי רק עבורכם.
עוד רעיונות לטיולים באנגליה מחוץ ללונדון:
