תשובה: דמי חנוכה הוא מנהג שהתקבל בעם ישראל עוד מימי חג החנוכה הראשון – מיד אחרי שהמכבים סיימו את המלחמה והשלימו את כיבוש ירושלים מידי היוונים. באותו חג, חגג כל עם ישראל את הניצחון ואיתו גם הילדים, וכדי לשמח את הילדים ולהעניק להם חוויה נעימה מהחגיגה העניקו להם דמי חנוכה, לזכר הנס שאירע. גם היום אנחנו מנסים להעניק לילדים את חוויית החג באמצעות מטבעות הכסף שמוסיפים להם בשמחת החג.
חכמינו זל הורישו לנו מנהגים רבים שנועדו לשמח את הילדים שלא מבינים את הטעם הפנימי של כל חג ולכן צריכים גירויים חיצוניים. כך, למשל, בפסח היו נוהגים לתת לילדים אגוזים, הממתק הפופולרי בתקופה ההיא. ויש כאלה שנוהגים לתת דמי פורים לקניית ממתקים או מתנות ולזכר שמחת החג.
ובכל זאת, דמי חנוכה נפוץ הרבה יותר, מכיוון שחנוכה הוא חג שקשור באופן מיוחד לילדים. חנוכה זכה לשם חג החינוך, כי הגזירה של היוונים, שביקשו לחנך דור חדש על המודלים שהציגה התרבות שלהם, הייתה שאסור לחנך את הילדים היהודים. זהו גם אחד הטעמים לשם החג: חנוכה וחינוך חולקים את אותו השורש. ומשום שעיקר הגזירה של היוונים עסקה בילדים, ככה גם עיקר השמחה קשורה לילדים. לכן חשוב לנו שהם ישמחו, כדי שהמסר של החג ייזכר בתודעתם.
למרות שהמנהג של דמי חנוכה לא מופיע בספרי ההלכה ואין לו מקור מובהק, הוא נכלל בין כל המנהגים היהודיים של החג והתקבל כחלק מחגיגת החנוכה. הרבי מליובאוויטש העניק בתורתו הסברים רבים לחשיבות של קיום המנהגים היהודיים שעברו במסורת מדור לדור – ושעל פי ההשקפה היהודית יש בהם סגולה מיוחדת, ועל כן חשוב לשמרם.
לדמי חנוכה אין קשר לסנטה קלאוס שאתה רואה על מדפי החנויות. רק במקרה יצא שחג החנוכה והחג הנוצרי מופיעים בלוח השנה בתאריכים דומים. אין כל קשר בין החגים, להיפך: בחג החנוכה אנחנו חוגגים את ניצחון האור היהודי על יוון, שניסתה להכחיד את עם ישראל לא בעזרת מוות גשמי או כליה, אלא בעזרת התרבות שאיימה להשתלט על הרוח היהודית ולהשכיחה. האור של החנוכייה הוא גם האור של הנצח היהודי – אותו אור שדולק אלפי שנים, עוד מימי השעבוד במצרים.
ואם כבר עוסקים במתנות לחג, אז את המתנה העיקרית צריכים לזכור לתת כמובן לאישה. על פי ההלכה, יש חיוב לקנות מתנה לאישה בכל חג, כדי לשמח אותה. למנהג הזה דווקא יש מקור בתורה והוא זוכה לחשיבות גדולה בהלכה היהודית, שכן התורה מצווה לשמח את האישה בחג. סתם ככה כי מגיע לה.
*הכותב הוא שליח חבד בווסט המפסטד. ניתן לפנות אליו בשאלות במייל ותשובות עליהן עשויות להתפרסם בגיליון הבא של עלונדון: rabbidk@gmail.com
