ג’ק סקלן, נדרס למוות בשבוע שעבר כשיצא מבית הכנסת ברחוב קינג ג’ורג’ בירושלים. הוא אמר שלום לחבריו ויצא מבית הכנסת בליווי מטפלת פיליפינית, חצה את הכביש לא ברמזור ונדרס על ידי רכב פרטי. בחקירתו טען הנהג כי לא הבחין בו. אני לא מבינה איך הוא לא ראה אותו, שהרי אבא היה בן אדם גבוה וזקוף, מסרה בתו, יהודית קרמר, לNRG. סקלן נפצע באורח אנוש ופונה על ידי פרמדיקים של מדא לבית החולים הדסה עין כרם, שם נקבע מותו.
סקלן נולד ב-1915 באנגליה, בגיל 21 הקים יחד עם אחיו ססיל ושותף נוסף את הסניף הראשון של תנועת בני עקיבא בצפון לונדון. לאחר מכן הקים סניפים נוספים בברונסברי ובהנדון. ב-1940 הוא החליף את אחיו בניהול בית החלוץ אשר שימש מחסה לפליטים צעירים של תנועת בני עקיבא ברחבי אירופה ומאוחר יותר באותה השנה התגייס לצבא הבריטי. בתו, סיפרה השבוע כיצד במהלך המלחמה הציל אביה יהודים רבים, אבא עבד המון למען פליטים יהודים מגרמניה שהגיעו ללונדון. למשפחה שלי היה בית חרושת לרהיטים שנקרא ‘רהיטי סקלן’. אבא רשם 50 יהודים מגרמניה שכאילו עובדים במפעל ולא סיפר לאף אחד על כך. הוא פרס עליהם את חסותו, והם קיבלו אשרות כניסה וכך ניצלו.
אין זה פלא שרבים בבריטניה ובישראל ראו בו כהרצל הבריטי, סקלן היה אחד הפעילים הציוניים הבולטים בדורנו. בשנת 1947 הוא נמנה עם מייסדי תנועת פועלי המזרחי שאפשרה התארגנות של צעירים דתיים לקראת עלייה לארץ ובשנת 1967 שימש היור הראשון של תנועת העלייה הבריטית – The British Aliya Movement.
בשנת 1973 הצליח סקלן להגשים את חלומו ולעלות ארצה, שנה לאחר מכן הוא כבר התמנה ליור עמותת קרן ילדנו – מרכזי תקוותנו והצליח להקים סניפים רבים של העמותה ברחבי הארץ. על פעילותו בעמותה קיבל את אות הנשיא בשנת 1988.
צילום: ארכיון בית העדות
