הצד האפל של הקיץ

Meltdown מציע אלטרנטיבה קרירה יותר לאירועי הקיץ במרכז הגדה הדרומית. בעבר השתתפו בו אמני ענק, כמו דיוויד בואי ואפילו המופע האחרון של ג’ף בקלי בבריטניה, והשנה הפסטיבל שוטף אותנו באמנים איכותיים נוספים, כמו לו ריד, לאורי אנדרסון ואחרים.

ערב הפתיחה (1/8) הוא דווקא אחד הקודרים יותר בפסטיבל. על במה אחת מופיע המוזיקאי המלודרמטי, Planningtorock, שבשנה שעברה הוציא את אלבומו, W, שזכה לתשבחות מהמבקרים. על אותה במה יופיע גם הצמד האלקטרוני, Light Asylum, שהוא מעין מחווה אלקטרונית מחודשת לז’אנר הניו-ווייב. מופע נוסף באותו ערב הוא של הזמרת והמלחינה, דיאמנדה גאלאס, שאת סגנונה מישהו הגדיר כבלוז מהגיהנום. בקולה היא משתמשת באופן ממש לא שגרתי ושיריה עוסקים באיידס ונושאים כאובים אחרים.

צמד האחיות, CocoRosie, לוקחות את המוזרות המוזיקלית שלהן למחוזות מתוקים יותר, ומדיפות ניחוח ביורקי. סגנונות השירה של השתיים מגוונים ומשולבים במקצבים אלקטרוניים משתנים על מצע של צלילים אינטימיים. אינדי פולקטרוני מוגדר סגנונן המהפנט, אבל הגדרות לא עושות עמן צדק. צריך פשוט להקשיב להן (4/8).

את הפסטיבל אוצר מדי שנה אמן אחר, והפעם מדובר במוזיקאי בשם אנתוני, שהוא תופעה בפני עצמה אותה ניתן להכיר במופע מסוג אחר, הכולל גם מחול ווידיאו (5/8). האוסף האקלקטי של אנתוני כולל גם את הזמרת, אליזבת פרייזר, שמאז שעזבה את להקתה האגדית, קוקטו טווינס, לפני כ-15 שנה נדיר למצוא אותה על במה, ועוד במיוחד פעמיים (6-7/8). מי שלא מכיר את הלהקה (וכדאי להכיר), יכול לזהות את קולה של פרייזר בלהיט, Teardrop, של להקת מאסיב אטאק.

מאמרים קשורים

הבא נרעישה

זנב לשועלים

קטיפה כחולה

מתנות קטנות… עם משמעות גדולה!

זמרת איכותית נוספת בפסטיבל היא לאורי אנדרסון, שבלעדיה כנראה שלא היו נוצרות אמניות, כמו אימוג’ן היפ. גם אחרי הקטע הידוע ביותר שלה מ-1981, או סופרמן, היא המשיכה לעסוק במה שמכונה אוונגרד. אבל חובבי מוזיקה שנוטים להתרחק ממושגים כאלה יופתעו לגלות נעימות מנעימות ומעניינות עם ליווי מיסטי ומסתורי ואף כינורות, כפי שהיא המשיכה ליצור גם באלבומה האחרון מ-2010, Homeland. במופע הסולו החדש שלה, !Dirtday (ב-3/8), היא תביע את דעותיה, תספר את סיפורים ותשיר את שיריה על רקע המוזיקה החלומית שלה. באותו אלבום ניגן בין היתר בעלה, לו ריד, שהוא ככל הנראה גולת הכותרת של הפסטיבל (10/8). על ריד דווקא אין צורך להרחיב את היריעה, מלבד הזכרת שיתוף הפעולה המעניין עם מטאליקה ב-2011 שהוליד את האלבום, לולו. אבל הופעתו הקרובה לא צפויה להיות כבדה.

בנוסף, ראוי לציין את הופעתו מארק אלמונד, שידוע בעיקר משנות ה-80′. לכבוד הפסטיבל הוא יבצע את אלבומו, Torment and Toreros, מ-1983, שאותו יצר יחד עם להקתו, המאמבאס (9/8).