ביקורתיאטרון: הצגה למי שחולם להופיע בשעשועון טלוויזיה

מדד שקל: ★★★☆☆

המחזאי ג'יימס גראהם ידוע בזכות מחזותיו הפוליטיים החדים והשנונים. הוא הפך למכרה זהב אחרי ההצלחה ההיסטרית של This House על בתי הפרלמנט. זו הייתה הפקה של התיאטרון הבריטי הלאומי, שאחר כך עברה לווסט-אנד ואז לסיבוב הופעות ברחבי בריטניה (גם בימים אלה). זה המשיך עם Ink – סיפור המבוסס על הולדתו של הצהובון מעורר המחלוקת The Sun על ידי המיליארדר רופרט מרדוק והפיכתו לעיתון הנמכר ביותר בבריטניה. זו הייתה הפקה שהתחילה בתיאטרון אלמיידה וגם היא עברה לווסט-אנד עקב הצלחה חסרת תקדים. אחר כך הגיע Labour of Love ישירות אל הווסט-אנד – מחזה על מפלגת הלייבור במרוצת השנים (Ink הוצג באותו זמן בתיאטרון במורד הכביש). ועכשיו Quiz, שהתחיל מחוץ ללונדון בתיאטרון בצ'יצ'סטר ועבר עכשיו לווסט-אנד.

"קוויז" ממשיך באותו קו פוליטי. גם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, הפעם על צ'ארלס אינגרם – זוכה בפרס המיליון ב"מי רוצה להיות מיליונר", שהואשם על כך שהצליח לרמות במשחק יחד עם אשתו. השניים לא קיבלו את הכסף וגם מצאו את עצמם מבלים שנים בבתי משפט. בדרך החכמה, לה התרגלנו מג'יימס גראהם, המחזה מחבר בין שעשועוני המזל בטלוויזיה (מההיסטוריה של הטלוויזיה הבריטית ועד היום) ובין "שעשועון המזל" של בתי המשפט. ללא ספק מדובר בחוויה יוצאת דופן, שהקהל כולו זוכה להשתתף בה. על כל כיסא באולם מונח טופס תשובות לשאלות הנשאלות במהלך ההצגה, וכן שלט חשמלי עם התשובות האפשריות כדי שניתן יהיה להצביע בדיוק כמו ב"מי רוצה להיות מיליונר" האמיתי. לא רק זה, גם חלק מהשחקנים משחקים "מנחים" בתחרויות. נבחרים לכך כחמישה אנשים שונים מהקהל במהלך ההצגה (ועבדתכם הנאמנה "זכתה" להיות הראשונה מביניהם).

מחבר בין שעשועוני המזל בטלוויזיה ובין "שעשועון המזל" של בתי המשפט. "קוויז". צילום: Johan Persson

השתתפות הקהל כחלק בלתי נפרד הופך את המחזה לכל כך מיוחד

בתור בוגרת שני תארים, אחד בתקשורת והשני במשפטים, הרעיון של בית המשפט כתכנית טלוויזיה עם נרטיב מובנה היה לי מאוד מוכר. לכל דמות בבית המשפט – הסנגור, הקטגור והשופט – יש תפקיד בדיוק כמו לשחקנים בתוכנית. זה ללא ספק נושא מעניין להצגה וכיאה למחזאי גראהם זה גם כתוב היטב. בנוסף, הרעיון של השתתפות הקהל כחלק בלתי נפרד הופך את המחזה לכל כך מיוחד. למרות שזה נעשה בעבר בהצגות שונות בצורה מסוימת, כמו למשל ב"יוליוס קיסר", בתיאטרון ברידג'.

מומלץ לרכוש כרטיסים יחסית בזול כדי לשבת על הבמה. למרות שהם התחילו במחיר של 15 פאונד וכעת עלו למעלה מ-40 פאונד, שזה לא כל כך לעניין. זו כמובן חוויה בפני עצמה, כשניתן לא רק לראות את ההצגה עצמה אלא גם את התגובות של מאות האנשים בקהל. בתור מישהי שישבה בשורה הראשונה על הבמה (מתוך כ-30 איש), אציין שהייתי הראשונה בקהל שנבחרה להשתתף. עם מצלמה בפנים והאורות עליי, ראיתי את עצמי על מסכי הענק בידיעה שכל הקהל רואה את הפרצוף שלי, וזו הייתה אחת החוויות הלא צפויות והמביכות בחיי. אבל הצלחתי לענות על השאלות (הדי פשוטות) וזכיתי בגלידה חינם. אז אני לא יכולה להתלונן…

זכיתי בגלידה חינם. אז אני לא יכולה להתלונן… לירון שקל ב"קוויז"

אבל לצערי, לכל הכיף הזה יש גם חיסרון מרכזי. הרבה מאוד קורה על הבמה. זה סיפור שדורש מחשבה. גראהם תמיד מתייחס לקהל שלו כאינטליגנט, שזה כמובן דבר נפלא. אבל זה גם אומר שהוא מצפה מהם להגיע למסקנה הרצויה. הוא לא מכתיב מה שהוא רוצה שהם יחשבו. אתם צריכים להחליט אם אינגרם אשם או לא. הבעיה היא שעם האורות הנוצצים, הסיפור הגדול, הלחץ להחליט, ובעיקר כשאתה יושב על הבמה ומודע לזה שהקהל פרוס ממש שם מולך ואתה עשוי (או עלול) להיבחר להיות חלק מהסיפור – קשה לעקוב. זה מבלבל ולפחות בשבילי, זה החמיץ את הפואנטה. או אולי פשוט למדתי לצפות מגראהם ליותר מזה. בקיצור, החוויה מתעלה על המחזה עצמו.

פרטי ההצגה בלונדון

מתי: עד 16 ביוני, 2018.
איפה: תיאטרון נואל קווארד, לונדון.
כתובת: Noël Coward Theatre, St Martin's Ln, London, WC2N 4AP
מחיר: 15 – 95 פאונד.

החוויה מתעלה על המחזה עצמו. מתוך "קוויז". צילום: Johan Persson

לחצו כאן למידע על כרטיסים לעוד הצגות ומחזות זמר בלונדון