את ד”ר ח’ניפס אתם אולי מכירים מתקופת שהותו רבת השנים בלונדון, בה השלים לימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטאות LSE ו-SOAS. מאז חזרתו ארצה לפני שנתיים, עומד ד”ר ח’ניפס בראש המרכז הישראלי הדרוזי, אשר הקים בעוספיה על הכרמל. מטרת המרכז היא חיזוק מעמדה של העדה הדרוזית ומערכת היחסים עם החברה הישראלית והיהודית בארץ ובתפוצות.
ד”ר ח’ניפס הינו שותף מלא למלחמה נגד ה-BDS ופעל רבות בנושא בתקופתו הסטודנטיאלית בלונדון וגם כמרצה מבוקש במסגרת הפוסט-דוקטורט שלו בארה”ב. לקראת סוף החודש הקודם, הוא הוזמן ד”ר ח’ניפס על ידי אגודת “הנרי ג’קסון סוסייטי” היושבת בלונדון, כדובר מרכזי באירוע שהתקיים בפרלמנט הבריטי בנושא המיעוטים.
חברי הפרלמנט נותרו בתחושה קשה
באירוע השתתפו חברי פרלמנט בכירים משתי המפלגות הגדולות, בנוסף למנהיגי ארגונים נוספים וקהל רב. בדבריו, ד”ר ח’ניפס שם דגש על מצבה של העדה הדרוזית בצל מלחמת האזרחים המתמשכת בסוריה מעל לשש שנים ואת המתקפות שהארגונים האיסלאמיים ביצעו כנגד בני העדה באזורים שונים, שבמהלכם נרצחו עשרות גברים, נשים וילדים, תוך פגיעה מתמשכת במקומות הקדושים של העדה.
כידוע, הארגון דאע”ש ביצע מתקפה קשה בשעות הבוקר המוקדמות ב-25 ביולי, שבה נרצחו קרוב ל-250 בני העדה הדרוזית מאזור סוידה, הממוקם בדרום מזרח סוריה, כאשר משפחות שלמות מצאו את מותם כתוצאה מהמתקפה. הארגון לקח 36 בני ערובה, שמתוכם כ-20 נשים בין הגילים 16 ו-60, שמקום מסתורן לא ידוע עד היום.
ד”ר ח’ניפס הסביר לנוכחים על מצבה הקשה של העדה הדרוזית בסוריה, תוך שימוש בתמונות מהאירועים האחרונים. דבריו השאירו את המאזינים בתחושה קשה על כך שאין התגייסות עולמית לשחרור בני הערובה. במהלך ביקורו, נפגש ד”ר ח’ניפס עם שגריר ישראל בבריטניה מארק רגב ועם חברי פרלמנט בכירים, בהם: חברת הפרלמנט היהודייה לוסיאנה ברגר ממפלגת הלייבור, חבר הפרלמנט ג’ון הוייל מהמפלגה השמרנית וכן נציגים מבית הלורדים וראשי ארגוני זכויות אדם. מטרת הפגישות הייתה להעלות מודעות ולהגביר מעורבות בהגנה על הדרוזים בסוריה ושחרור החטופים, ולספר על המצב הכללי של העדה הדרוזית בישראל.
יהודים ודרוזים חברו יחד למחאה נגד חוק הלאום
בנוסף לפגישות חשובות אלה, הוזמן ד”ר ח’ניפס על ידי ארגון ״ידידי הטכניון בבריטניה״ להיות אורח הכבוד בארוחת צהריים מיוחדת, שהתקיימה בווסט-אנד ונכחו בה בכירי התורמים של הארגון. במפגש זה, הסביר ד”ר ח’ניפס את עמדות דעת הקהל בישראל ביחס לחוק הלאום ואת עמדת רבים מקרב בני העדה הדרוזית ביחס לחוק זה, שיצאו בהמוניהם לכיכר רבין בחודש יולי כדי להשתתף בהפגנה ענקית, בה חברו יחד יהודים ודרוזים למחות נגד חוק הלאום כפי שהוא היום ולדרוש את תיקונו או ביטולו.
ד”ר ח’ניפס אמר בהרצאתו: “רבים מבני העדה הדרוזית הרגישו אכזבה דווקא משום שהם רואים בעצמם בשר מבשרה של המדינה וחלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית… מדובר בקבוצה לא יהודית, שרוב רובה רואה בזהות הישראלית מעמד נרדף לזהותה העדתית הדרוזית ורוצים לשמור על זהותה הדמוקרטית של המדינה”.
הוא חזר והדגיש שחוק הלאום לא אמור להשפיע על מערכת היחסים המיוחדת בין בני העדה הדרוזית למדינת ישראל מכמה סיבות מרכזיות. הראשונה שבהן קשורה לעובדה שרבים מבינים כי חוק הלאום לא חוקק בגלל העדה הדרוזית, אלא בגלל קבוצות אתניות אחרות בחברה הישראלית. נקודה לא פחות חשובה קשורה לכך שבני העדה הדרוזית תומכים בישראל כמדינה יהודית ובכל הסממנים הקשורים, ומאבקם הוא על שימור זהותה הדמוקרטית של המדינה.
בנוסף, פרש ד”ר ח’ניפס בפני הנוכחים נתונים המספרים על ההתקדמות העצומה שעוברת העדה בשנים האחרונות ובעיקר בתחום ההשכלה, וציין את מספרם המשמעותי של הדרוזים בטכניון ובאוניברסיטאות האחרות בשנים האחרונות.
