"היה ממש נחמד": רגעים מההופעה של גידי גוב ודני סנדרסון בלונדון
מה קורה כשיוצאי להקת "כוורת" שרים בעברית בתוך כנסייה ומעוררים זיכרונות מישראל? רשמים מהמופע בלונדון
הם הבטיחו נוסטלגיה – וקיימו. במשך כשעתיים של הופעה, דני סנדרסון וגידי גוב ביצעו ממיטב להיטי להקת "כוורת" וגם משיריהם הידועים כאומני סולו. הרבה מהצופים ידעו את המילים, ואפילו גידי התפעל והחמיא בין השירים למישהי שלא פספסה אף מילה.
בשירים הראשונים, הקהל ישב בשקט על הספסלים והקשיב בנימוס בריטי. אבל בזמן "אני שוב מתאהב" מאות האנשים שהגיעו (לא פחות מ-700, סיפרו לנו המארגנים), החלו לעמוד ולרקוד, ואז התיישבו שוב אחרי כמה שירים. כדי לשבור את הקרח, גידי ודני הצחיקו בכמה קטעי מעבר, בין היתר על החוסר הבסיסי במזגן, על התיירים האומללים שחצו את הכביש ולא הסתכלו ימינה, וגם "למה לבך כמו קרח" עזר להפשיר מאיתנו את הבריטיות…
בהתחלה כולם ישבו. הקהל ב״יוניון צ׳אפל״. צילום: תמי קזדן / MART Photography
שירים בעברית עם ניחוח ישראלי ליד סמלים נוצריים
אי אפשר היה להתעלם מהעובדה שהם הופיעו בכנסייה (והיו גם כאלה שרכשו כרטיסים וחזרו על עקבותיהם כשהבינו מה המקום). נכון שזה היה די סוראליסטי לשמוע שירים בעברית עם ניחוח ישראלי ליד סמלים נוצריים. אבל ה"יוניון צ'אפל", כמו עוד כמה כנסיות בלונדון, ידוע בתור אולם הופעות מאוד פעיל עם סאונד מיוחד ואקוסטיקה טובה.
גם השניים לא התעלמו. "אנחנו בכנסייה", אמר גידי, כשקולו מהדהד באולם כמו כומר במיסה, והקהל התפקע מצחוק. "הרוב פה לדעתי, בכללי, הם – יהודים. מה שיפה זה שישו אמר: 'על הכיפאק, אני פעם הייתי…', כששאלו אותו 'יש פה הופעה של יהודים, אתה מאשר?'".
יש אישור מישו. דני, גידי והלהקה. צילום: תמי קזדן / MART Photography
גם ענת עצמון הפתיעה
חוץ מגידי ודני שהיו במרכז, בלטו גם המוזיקאים האחרים לצדם. כמו השירה של אורית שלום וכפיר בן ליש, והגיטריסטית הילי בוימל, שניגנה בהרמוניה עם דני את הקטע האינסטרומנטלי "התמנון האיטר". גם ענת עצמון, בת זוגו של סנדרסון, הפתיעה כשהיא עלתה לבמה ושרה את "בחלום".
הערב הסתיים כצפוי בשיר "נחמד". ובאמת זו הייתה התשובה שנשמעה, כשאנשים שאלו אחד את השני מה הם חשבו על המופע.
* ההופעה נערכה לטובת ניצולי שואה החיים מתחת לקו העוני בישראל, באמצעות Manna UK – הסניף של עמותת "מאיר פנים" בבריטניה. מ״מנה״ נמסר שבערב נאספו 32,000 פאונד, שיועברו למען הניצולים.
כתבות נוספות
