ההוביט: מסע בלתי צפוי (באנגלית: The Hobbit: An Unexpected Journey) הינו הסרט הרביעי בסדרת סרטי הפנטזיה שר הטבעות מאת פיטר ג’קסון על פי ספרו של טולקין. מבחינה כרונולוגית הסרט מהווה הקדמה לסרטי שר הטבעות ומתרחש כמה עשורים לפני וכביכול עוזר לנו להבין איך הכל התחיל.
כבר בדקות הראשונות של הסרט נשאבים אל עולמה הקסום והמדוקדק של הארץ התיכונה ונופיה עוצרי הנשימה. הצפייה בתלת-מימד מעשירה את החוויה הויזואלית והופכת הכול למרשים ועוצמתי יותר. במרכז הסיפור ניצב בילבו באגינס (מרטין פרימן), ההוביט המושלם מסורבל וחביב שנהנה מנוחיותו של ביתו החמים בעמק עד שגנדלף הקוסם האפור מכריח אותו לצאת ממסגרת הנוחיות שלו אל מסע הרפתקני במהלכו בילבו משתנה ומתבגר.
בילבו יוצא למסע יחד עם 13 גמדים מחוספסים הנחושים לזכות בביתם מחדש ועם גנדלף הקוסם בתפקיד המבוגר האחראי שתמיד נחלץ לעזרה. למרות שהסיפור מתמקד בבילבו ההוביט, מלך הגמדים, ת’ורין בן ת’ראין, מקבל תשומת לב לא פחותה ואנו מתוודעים במהלך הסרט לאישיותו הכריזמטית ולעברו עמוס הטרגדיות מה שגורם להזדהות עם שתי הדמויות כמעט באופן שווה.
לעומת טרילוגיית שר הטבעות נראה שכאן ג’קסון החליט ללכת על אווירה יותר קלילה ומתבדחת. ניתן למצוא יותר אתנחתאות קומיות במהלך הסרט ביניהן הסצנה המרתקת בה פוגש בילבו את הגולום והם עורכים תחרות חידות מותחת המשלבת בין הומור ופחד אבל בעיקר גורמת לנו בקלוז-אפ אחד להיזכר למה דמות הגולום הינה אחת הדמויות הוירטואליות המקסימות ביותר שהופיעו על מסכי הקולנוע.
לצפייה בחלק מהסצנה עם גולום:
כיאה לסרטי שר הטבעות גם כאן מדובר בסרט ארוך, מאוד ארוך, 169 דק’ ליתר דיוק, אך מבחינתי טכנולוגיית התלת מימד הייחודית (נעשה שימוש בצילום של 48 פריימים לשניה), האפקטים המרשימים והנופים המקסימים של ניו- זילנד הופכים כל דקה בסרט לחוויה מתפרצת של צבעים, טקסטורות ופרטים מדוקדקים, דבר שמפצה על אורך הסרט. מה שפחות מפצה היא העובדה שהחבורה שלנו נקלעת לאין סוף קרבות לאורך הדרך כשההתעמתות האמיתית לה אנו מחכים כלל לא מופיעה טוב נו, נפעיל את הדמיון.
ההוביט בהחלט שווה צפייה ולאלו מכם שסובלים מכאבי ראש בצפייה בתלת- מימד מומלץ לצפות בגרסה הרגילה (2D).
לצפייה בטריילר הרשמי: