הדברים הכי מעציבים בלונדון

חסרי-בית

מחוץ לכל מיני סופרמרקטים יושבים אנשים עם סחבות ושמיכות ומבקשים נדבות. יש כאלה מתחלפים כל שעתיים במשמרות – הבנתי שחלק מהם שייכים לכנופיות של מכורים לסמים. יש גם את אלה שישנים עם שק״שים על מדרגות של בניינים. מטורף לחשוב שבלונדון עם כל הסיטי וההיי-סוסייטי יש עדיין הומלסים. והכי חשוב לשפוך כסף על השיפוץ של ארמון בקינגהאם… לא ברור.

דה ביג אישו

חלק מההומלסים עובדים בחלוקת עיתונים. שומעים את האנשים הרזים האלה קוראים ברחוב ״ביג אישו״, ובדרך כלל מתעלמים מהם. ״דה ביג אישו״ זה איזשהו מגזין שנותן להם עבודה. הם קונים את המגזין ב-1.25 פאונד ומנסים למכור לכם אותו ב-2.50 פאונד. האמת? נשמע שעובדים עליהם. מה קורה אם הם משלמים על מגזינים ואף אחד לא קונה אותם? לפעמים אני רואה מישהו שקונה, אבל לא בטוח שזה בשביל לקרוא את המגזין. קורע את הלב. אבל מה אני מבין. לפי הסרטונים ברשת נראה שזה דווקא עוזר להם. כמו זה:

[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]

עיתונים מישראל

לקרוא עיתונים בישראל. לא חושב שצריך להסביר יותר מדי. פשוט לפתוח איזה עמוד על איזה אסון או פרשה חדשה ולהרגיש רע על מה שקורה שם במדינה שעזבנו.

ברמזור

כן, גם בצמתים יש מקבצי נדבות. הם הולכים, יותר נכון צולעים, בין המכוניות ואז רואים איך כל החלונות של המכוניות נסגרים. בחיי שראיתי בקמדן אחד שפשוט ישן שם בעמידה עם עיניים עצומות ומחזיק ביד כוס פלסטיק ריקה. הכי עצוב? חלק מהם מתחזים ואי אפשר לדעת מי אמיתי ומי לא.

האקני

בשנה שעברה, הממשלה הבריטית הוציאה דו״ח עם כל המקומות שהכי כיף לחיות בהם. רובע האקני היה בין האחרונים. לא יודע אם מרגישים את זה כשמסתובבים שם. אבל אם תסתכלו על החלונות של הבניינים, כנראה שתוכלו לראות שם בפנים אנשים מדוכאים ומתוסכלים מהחיים. האמת, אפשר לראות אותם בכל מקום בלונדון. חפשו את הרובע שלכם פה:

בדידות

הרבה הגיעו ללונדון העיר הגדולה והתחילו להרגיש כמה הם קטנים. אפשר לקרוא את הודעות הבדידות והדיכאון שלהם בקהילה של לונדון ב-Reddit וברשתות חברתיות. אפילו בקבוצות פייסבוק של ישראלים בלונדון קראתי כמה פוסטים עצובים.

מאמרים קשורים

מורשת של תקווה

יום הזיכרון

יש כמה טקסים של יום הזיכרון בלונדון. אם כבר להיות עצובים, אז עדיף ביחד, לא?

זהו. רבאק, דיכאתי אפילו את עצמי. אז חותם במילים שהשדרן האהוב עליי נתן זהבי תמיד סיים את השידור שלו: “תהיו אנשים טובים”. אבל עדיין מבואס מזה שהוא הפסיק לשדר. מקווה שלפחות הרשימה של יום העצמאות של דברים שמזכירים לנו שאנחנו ישראלים בלונדון תעודד.