אני לא ממש יודעת מי היו הראשונים להביא את בשורת הרילוקיישן לישראל. נכון, אנחנו אומה של מהגרים אם תרצו, יהודים שחוברו וחברו להם מכל קצוות תבל ואפשר להגיד שאת הרילוקיישן הראשוני שלנו כעם כבר עשינו מזמן אבל רעיון הרילוקיישן החוצה מישראל הוא חדש למדי ואיתו הבטחות רבות ודימויים משכרים על חיים אחרים, טובים יותר, נטולי דאגות, מרובי הכנסות ונמוכי הוצאות.
זה ככה, לא? אין ישראלי שלא ידבר איתך על זה שבחו”ל שווה יותר: המשכורות- עתק, השכ”ד זול פי כמה והמילקי? טוב זה כבר שחוק. השיח על כסף מעניין אותנו מאוד, בפרט כשאנחנו מוציאים את האף החוצה מהלבנט ומרחרחים קצת מה יש לאחרים מעבר לים להציע. מפתיע אם כך לנחות בארץ חדשה, אחרי כל-כך הרבה הבטחות, ולגלות שהמציאות פחות זוהרת ובסופו של דבר יש כמה כללים כלכליים בסיסיים שנכונים בכל מקום.
אז כמה עולה לגור באנגליה?
יצרנו סרטון שמפרט כמה מהמרכיבים האלה בנסיון לעשות קצת סדר, אבל בחייאת, אל תתנו שיצבעו לכם את התמונה בשחור ולבן. חישבו כמה זה יעלה לכם, עשו השוואת מחירים ואל תשכחו שמה שעובד לנו לאו דווקא נכון עבורכם.
[x_video_embed type=”16:9″][/x_video_embed]
לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
בן זוגי ואני גרנו בשתיים מהערים היקרות בישראל, תל-אביב וגבעתיים, כך שיש לנו את היכולת להשוות מה שכר הדירה שלנו שם או בקיימברידג’ קונה. ברגע שהשכ”ד קונה מיקום טוב אתם תשלמו הרבה, לא משנה איפה תהיו בעולם. עובדה, אנחנו לא גרים בלונדון, אלא בעיר פחות מרכזית ומבוקשת ועדיין שכר הדירה כאן לא זול בכלל כי העיר עצמה ברמה גבוהה והביקוש למגורים בה בהתאם.
אז כן, עוד אגע במה שהכסף שלנו קונה כאן מבחינה נדל”נית (ספויילר: יותר…) אבל אם תשוו את מחיר השכ”ד הממוצע לדירת שני חדרים כאן לדירת שני חדרים במרכז הארץ תהיו מופתעים לגלות שהם לא רחוקים כל כך זה מזה.
חסכון זה הכל
זה לא משנה מה השער בו תסכמו את ההכנסות שלכם, אם לא תנהלו את כספיכם בצורה מחושבת, גם בחו”ל, יישאר לכם בסוף החודש פחות בעו”ש.
אז כן- המיסים שלנו כאן נמוכים יותר, וזו כנראה אחת הנקודות שאני כעצמאית בממלכה חווה לטובה בסוף כל שנת מס כאן וסל הקניות בסופר גם הוא יכול להיות נמוך בהרבה מבישראל, אכילה בחוץ לרוב תהיה זולה גם היא בכמה אחוזים טובים וכן, אנחנו מוציאים הרבה על שכ”ד, אבל רמת הדיור שאנחנו מקבלים עבורו גבוהה יותר מזו שקיבלנו עבור סכום זהה בישראל.
אבל, כל זה לא בא להחליף התנהלות כלכלית נכונה שבה עושים השוואת מחירים (ויכולים להיות כאן פערים עצומים בין רשתות ונותני שירותים) ובחירה גם כאן, מתוך השפע והתחרות, להציב לעצמכם מטרות כלכליות לחסכון והשקעה ולעמוד בהן.
זול זו לאו דווקא הבחירה הנכונה לנו
בסופו של דבר הכל זה סדרי עדיפויות. וגם אנחנו, שמרגישים שסדרי העדיפויות שלנו מאוזנים (בעיני עצמנו) בין הנאה מהחיים עכשיו לחסכון לטווח ארוך, גם לנו יש את המרכיבים בחיים שעליהם נבחר לשלם יותר.
לרוב, הבחירה בהם תהיה מגובה באידיאולוגיה כלשהי, צורת חיים שנכונה לנו ומשקפת את הערכים שאנחנו מאמינים בהם כמו למשל בחירה לשלם יותר על ספק החשמל שלנו.
אז נתחיל מהבשורה: יש כאן יותר מספק חשמל אחד! יש די הרבה אפילו. וכן, אפשר לבחור ביניהם, אשכרה לעשות השוואת מחירים ולרוב גם חוזי ההתקשרות שתתבקשו לחתום עליהם לא יכבלו אתכם בשלשלאות שלא תוכלו להסיר עד יום מותכם.
מתוך ים האפשרויות הזה עולות גם חברות המפיקות אנרגיה ממקורות מתחדשים, מטרה שחשיבותה ברורה היום לכולנו ועדיין עולה יותר מהפתרונות הישנים הקיימים בשוק. אבל, כאמור, הבחירה שלנו היתה בחברה כזו שאנחנו משלמים עליה יותר אבל היא משרתת אותנו לא רק מהיבט אספקת החשמל. חוץ מזה אנחנו נהנים לדעת שהבחירה היקרה יותר היא בידינו.
