בהארץ דווחה אתמול, חמישי, תגובת הממשלה להחלטות האיחוד האירופאי שפורסמה ב-18 ליולי לפיהן ילא ייתן האיחוד מענקים לגופים שקשורים באפן ישיר או עקיף להתנחלויות. ובנוסף, יידרשו גופים ישראליים לציין סעיף בהסכמים שלפיו התנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן אינן חלק ממדינת ישראל.
הממשלה החליטה כי לא תחתום על שיתוף פעולה מדעי, הורייזון 2020 ועל הסכמים נוספים בעתיד, אם אלה יכללו הגבלות על הסיוע על גורמים ישראלים שמקיימים קשר מיידי או עקיף עם ההתנחלויות. וכן לא תסכים לכלול את הסעיף הטריטוריאלי שדורש האיחוד.
כמו כן, פורסם בהארץ, שרק ישראל מוזמנת להשתתף בהורייזון 2020. אולם לפי מקורות עלונדון ולאחר פנייה של מארק בולנד, מנהל פרוייקטים בחברת AFC Energy למשרד המידע השוויצרי בברן, אושר שגם שוויץ משתתפת. ולמעשה מספר מדינות אשר אינן שייכות לאיחוד תששתפנה בהורייזון 2020 כגון: איסלנד, נורבגיה, וטורקיה. בנוסף לישראל, מדינות אלה השתתפו בתכניות מימון של מחקר (FP7) עד כה.
חרקירי
שגיב סגל, יועץ בתחום מענקי המופ ובעל פורטל המידע Grantinfo.org: באופן טבעי יש חשש בקהילה המדעית בישראל מהשלכות הסנקציות על תכנית HORIZON 2020. תכנית זו, המאגדת את מרבית המימון למחקר בישראל ממקורות אירופיים, צפויה לפעול בשנים 2014-2020 ולממן כ-40% מפעילות המחקר המדעי באקדמיה בישראל, כך שיציאת ישראל מהתכנית בעקבות התעקשות פוליטית תהיה לא פחות מחרקירי. על כך יש להוסיף שיישום הסנקציות לא אמור לשנות הרבה בשטח בכל מקרה: לתעשיות מעבר לקו הירוק וכן לגורמים אקדמיים כגון המכללה באריאל אין גישה לכספי האיחוד כבר שנים. השינוי המרכזי יהיה עבור מעט גופים שלהם פעילות משני צדי הקו הירוק, ואלו יצטרכו להחליט: להזיז את הפעילות לתוך הקו הירוק או להפסיק את קבלת הכספים ממוסדות האיחוד האירופי.
משמעות ההפסד
אם ישראל תחליט להתצטרף בסופו של דבר להורייזון 2020 היא תעביר בשנים הקרובות כ-600 מיליון אירו לאיחוד האירופאי, ותאפשר לחוקרים, גופים אקדמיים וחברות מישראל לקבל מענקים בתחומי טכנולוגיה מגוונים. אולם על כל אירו שתעביר היא אמורה לקבל בחזרה אירו וחצי, כך שהיא אמורה לקבל כ-900 מיליון אירו. המשמעות של אי חתימה על ההסכם עלולה לעלות לישראל 300 מיליון אירו.
למעשה ישראל אינה דורשת מהאחוד שישנה את ההנחיות בנושא ההתנחלויות אלא רק את הדרך שיבואו לידי ביטוי בהסכמים עם ישראל, כלומר נדרש פתרון יצירתי בכדי לבצע את השינויים הבאים שייאפשרו לחתום על ההסכם הורייזון 2020.
סגן נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ’ שי ארקין אומר בהארץ: שלא מדובר רק בהשלכות כלכליות לאי החתימה. אלא ישנן משמעויות מרחיקות לכת לשיתוף הפעולה. בתחום המדע יש לפעול בשדה הגלובאלי, הבעיות שאנחנו עובדים עליהן רלוונטיות ברמה הבינלאומית. ברגע שננותק באירופה, המדע שלנו יהפוך למקומי ופחות רלוונטי.
