האל סיטי, מטושיניוש, הופנהיים. אם עד היום לא שמעתם ולא קראתם על נפלאות שלושה מועדוני הכדורגל האלה כנראה שכדורגל אינו החיידק שתקף אתכם בילדותכם. על עלילות האל סיטי בפרמיירשיפ דיווחנו כאן בחודש שעבר, מטושיניוש, פרבר של פורטו, עושה דבר דומה בפורטוגל, אבל הופנהיים עושה יותר טוב משניהם: אחרי 14 מחזורי בונדסליגה, בעונתה הראשונה בליגה הבכירה, היא מובילה את הליגה הגרמנית הבכירה. איך שרה שינייד אוקונור? Nothing Compares To You.
כי סיפור אגדה שכזה נולד פעם במאה, מקסימום ביובל. היא נרקמת מעל דפי ספר או סרט ומשמשת לרומנטיקנים חסרי תקנה כמזור לחלומותיהם הכמוסים ביותר. אפילו אבנר כרמלי, שכתב בשנות ה-50 וה-60 את ‘הספורטאים הצעירים’, סדרת ספרי הכדורגל המצליחה בישראל, לא היה מאמין שאגדות כאלה יכול לקרום עור וגידים ולהטריף עולם ומלואו – ועוד בגרמניה.
אבל זה בדיוק מה שהופנהיים עושה. הופנהיים הקטנה, האלמונית, המסתורית, היא עכשיו השם החם ביותר ביבשת. לא רק משום שהיא ניצבת אחרי כמעט חצי עונה בפסגת הבונדסליגה אחרי שבמחזורים הראשונים כל הפרשנים שרו במקהלה קוריוז, קוריוז זמני בהחלט. אנקדוטה חולפת אלא בגלל הד.נ.א והדרך.
מאמרים קשורים
הופנהיים הוא כפר סמוך לקרלסרוהה ובו 3,300 תושבים. עד לפני חודשים ספורים, כמו אלפי כפרים אחרים בגרמניה, הוא לא זכה לשלט הכוונה מהאוטובאהן. אבל היום כבר אין תייר בגרמניה שלא יודע היכן נמצאת הופנהיים, מה מספר תושביה, איזו רכבת מגיעה אליה, ובאיזה בירגארטן הכי כדאי ללגום את הייגרמאייסטר.
הופנהיים היא אטרקציה בגלל מועדון הכדורגל שלה וקבוצת הכדורגל היא סנסציה בזכות היכולת, ההישגים, והמסע המרתק שהתחיל באיש אחד נחוש ועיקש, עם פנטזיה שהפכה פנטסטית. ל’הר’ קוראים דיטמר הופ. הוא בן 68 ועשיר כקורח, אבל רחוק שנות אור מהעושר מנקר העיניים ואמביציית הממון היוקדת של רומן אברמוביץ’, מלקולם גלייזר, טום היקס וג’ורג’ ג’ילט יו ניים איט.
הופ, תושב הופנהיים (הכפר לא על שמו), עשה את הונו הרב מפיתוח תוכנת SAP. לפני יותר מעשור הוא החליט שתרומתו לקהילה תהיה ברכישת מועדון הכדורגל החובבני המקומי ופיתוחו. כאשר הופנהיים 1899 נרכשה על ידו, היא שיחקה בליגה האיזורית החצי חובבנית, שש ליגות מזרקורי הבונדסליגה. את המרחק העצום הזה גמאה הופנהיים בעשור אחד קצר. היא טיפסה ליגה, נטלה אתנחתא, טיפסה עוד אחת, לקחה אוויר, ואשתקד, כאשר המריאה לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (בונדסליגה 2), כבר לא יכלה להתאפק. הארץ המובטחת בצבצה מעבר להר, והדרך אצה לה. תוך עונה היא מצאה עצמה ממשיכה את משק כנפי ההיסטוריה כל הדרך לליגה העלית.
הופ הוציא עד היום מכיסו כ-100 מיליון פאונד על השבחת הנכס. אבל בניגוד לאברמוביצ’ים למיניהם, הוא לא עסק במרדף אחרי סופרסטארים, ולא אץ לשוק להחתים גלאקטיקוס, אלא העדיף להשקיע בסקאוטים, לחפש כישרונות צעירים, לטפחם ולפתחם. הוא לא שאף לאחוז בגלימת התהילה במשך 15 דקות, רק החל בבניית בנין מהמסד. הוא השקיע במתקני אימון ובהקמת אקדמיות ילדים ונוער בכפרצ’יק שלו. הוא זרע יסודיות וקצר איכות רק שאפילו הוא לא שיער שהתנובה תגיע כה מהר.
זו גם הסיבה שהחללית של הופנהיים לא הייתה מוכנה כיאות לשיגור. היא הסתפקה באיצטדיון ביתי שהזכיר יותר חווה בקאנטריסייד עם מקלות ואבנים לסימון המגרש. לפני שנתיים, כשהתברר שהעתיד לפתע כבר כאן, השקיע הופ גם בבניית איצטדיון מודרני בן 40,000 מושבים שייחנך בסוף ינואר הקרוב. בינתיים מארחת הופנהיים את משחקיה באיצטדיון הסמוך במנהיים, שתכולתו 26,000 מושבים והוא כבר מלא מפה לפה בכל משחק. לא רע לכפר שמספר תושביו רק כשמינית מזה.
אבל העיקר הוא שהופנהיים משחקת כדורגל מהסרטים שמזכיר את כדורסלני ה’הארלם גלובטרוטרס’ להקת הבידור והראווה האמריקנית. כשהכדורגל העולמי בן זמננו צועד זה עידן בנתיב ההתמקצעות ההגנתית והטקטית המגבילה, הופנהיים נותנת פורקן אדיר ליוזמה ולכישרון היצירה של שחקניה.
רלף רנגניק, המאמן שגוייס לפני שנתיים, הוא מרדן מטבעו. עוד בימיו במועדונים מסורתיים והגדולים הוא נחשב לכופר בעיקר, כשקרא תיגר על עמיתיו ועל הטאקטיקות שהם מיישמים בכדורגל הגרמני השמרני. רנגניק נהנה כעת מאוטונומיה מוחלטת ויצר קבוצה בדמותו ובצלמה של הפנטזיה הכי הרפתקנית שלו.
לרשותו עומדת חבורה עתירת כישרונות שנמצאה בהליך איסוף קפדני של מידע וסלקציה מיומנת. אף אחד מכדורגלני הופנהיים לא היה מוכר באוגוסט האחרון מחוץ לכפר. אף לא household name אחד. כיום אין חובב כדורגל שלא יזהה את שטוביאס וייס ומרווין קומפר שכבר זומנו לסגל נבחרת גרמניה, סייאד סליהוביץ’ הבוסני הוא מלך המבשלים בליגה, ו-וודאד איביסביץ’ עוד בוסני הוביל את טבלת מלך השערים עם 16 כיבושים ב-14 מחזורים והבקיע יותר שערים מפ.צ.קלן.
הופנהיים היא איפוא, סיפור ענק ובלתי נגמר. היא תזכה באליפות, או לכל הפחות, במקום בליגת האלופות. הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לה בעתיד הקרוב היא מהיריבות האמידות, שירדפו אחרי מאמנה ושחקניה ויבטיחו להם אבק כוכבים וממון. אבל יש משהו כה תמים ורומנטי וחדש ושונה בהופנהיים ובאנשיה, משהו שמצית את התקווה שגם כאן אולי ניתקל באנטי-תופעה, במקום בו הכסף לא ירצה הכול, באגדה שגם כשהיא הופכת למציאות יש לה הפי-אנד.
