וודקוק תיאר בדיון את הטילים שנורו מעזה ואת תכנית הגרעין האיראנית והגדירם כאיום קיומי לישראל. לדבריו, ישראל אינה מדינה בטוחה בגבולותיה. אם איום ברמה כזו היה מופנה כלפי בריטניה, אנחנו בטוח לא היינו מתעלמים ממנו.
כמו כן, וודקוק הדגיש כי ישראל הושיטה ידיה לשכנותיה ככל שיכלה, כמו ייצוא מוצרים והקמפיין המשותף לכלול את ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם הטבע. וודקוק ציין כי ישנה תחושה אמיתית של אי-צדק בקרב פלסטינים רבים, אך טען גם כי העובדה היא שיש רק צד אחד בשולחן המומ כרגע והוא של ישראל.
חבר הפרלמנט מטעם פינצ’לי וגולדרס גרין, מייק פריר, שהוא גם חבר בידידי ישראל במפלגה השמרנית, טען כי דיון זה הינו צעד חשוב באיזון מחדש של כמה מהדיונים שנערכו על ידי מספר חברי פרלמנט. לדבריו, החמאס מהווה מכשול לשיחות השלום משום שסירב לקבל את עקרונות הקוורטט, האומרים כי יש להכיר במדינת ישראל, לציית להסכמים דיפלומטיים קודמים ולוותר על אלימות. כמו כן, פריר ציין כי לא יכול להתקיים מומ כאשר צד אחד מעוניין למחוק את השני מהמפה.
מספר חברי פרלמנט דנו בהשוואה שבין המצב בישראל לבין צפון אירלנד. חבר הפרלמנט מטעם בקנהאם, בוב סטיוארט, טען כי תהליך השלום בצפון אירלנד המשיך בעוד שהמחתרת האירית הייתה עדיין פעילה באופן זמני ולכן אחד מעקרונות הקוורטט אינו פרה קדושה.
אמרה זו עוררה את זעמו של חבר הפרלמנט מצפון בלפסט, נייג’ל דודס, שטען כי מפלגת שין פיין הייתה צריכה לחתום על עקרונות מיטצ’ל, שכללו פירוק מנשק ופיתרון פוליטי. לדבריו, זה היה ברור שהם לא יכלו לגשת לשולחן המומ כל עוד הם מכריזים על טרור. חבר הפרלמנט מטעם צפון אילפורד, לי סקוט, הוסיף: למיטב ידיעתי שין פיין מעולם לא קראה להשמדת צפון אירלנד.
בדיון נכחו גם נציגים מהקבוצה הפרלמנטרית הבין-מפלגתית של בריטניה-פלסטין, מביניהם חברת הפרלמנט מטעם אייר, קאריק וקמנוק, סנדרה אוסבורן. אוסבורן שאלה את וודקוק: כיצד הישראלים יכולים לדון ברצינות על סיום ההתנחלויות בזמן שהם עדיין בונים התנחלויות? וודקוק השיב כי בניית ההתנחלויות היא שגויה, לא מועילה ולא צריכה להתקיים, אבל זוהי האחריות של כל הצדדים, והדגיש את סירובם של המנהיגים הפלסטינים לשוב לשולחן המומ.
הדיון, שהתקיים במשך שעה וחצי, נערך באולם ווסטמינסטר ביום האחרון של הפרלמנט לפני יציאתם לחופשת האיסטר.
