הסכסוך הישראלי-פלסטיני הגיע כעת לנקודת מפנה קריטית. מאז קריסת המשא ומתן יש תחושת ייאוש באזורנו, ונדמה שהפער בין מה שהאזרחים באמת רוצים וצריכים לבין ההתנהגות של המנהיגים הולך וגדל. תנועת קול אחד (One Voice), הפועלת במטרה לשנות את ההתנהלות הצינית של ההנהגה ולהילחם בהשפעותיה המזיקות על תהליך השלום, סבורה שחשוב לנהל שיח אמיתי ופתוח שיתייחס למתחים המתמשכים שהסכסוך גורם בבריטניה, ולכן החליטה לקיים בחודש יוני פאנל של אנשי אקדמיה (ואני ביניהם), שידונו בתגובות של הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני וארגונים איסלאמיים למצב הנוכחי בסכסוך.
הדוברים בפאנל יבחנו את ההשפעות השליליות של תגובות קיצוניות על יהודים ומוסלמים בבריטניה וידונו במכשולים שתגובות כאלה מערימים על היחסים בין הקהילות. אחד הדוברים יהיה הדוקטורנט הפלסטיני היתם קאילי, מנהל לשעבר של תכנית הרשות הפלסטינית נגד התרחבות ההתנחלויות.
בפאנל תוצג עבודת הדוקטורט שלי, העוסקת בתפקידה החשוב של תקווה בסכסוכים קשים ואלימים. המחקר שערכתי עוסק בדרכים להגביר את התקווה, ומראה כיצד היא מובילה לתמיכה מוגברת בפשרות ובעמדות תומכות שלום. אני מאמינה שתוצאות המחקר חשובות, במיוחד בתקופה שבה התקווה נדירה כל כך בקרב האוכלוסיות המעורבות בסכסוך. השאלה אם תקווה היא כוח משמעותי היא כבר לא רק שאלה תיאורטית חסרת חשיבות. כל עוד פיתרון שתי המדינות אינו בר-השגה, פעילות ואקטיביזם בשטח לא יתקיימו במטרה להשיג אותה, והפער בין האזרחים למנהיגים המייצגים אותם רק יגדל.
לאירועים במזרח התיכון וגם לתקווה והכישלון מהמשא ומתן יש השלכות על החברה הבריטית באופן שאין להמעיט בערכו. מוסלמים שמרגישים דחויים ומוכפשים על ידי החברה הבריטית הם קרקע פורייה להתפתחות תפישת עולם קיצונית, ומעשים של קיצונים מלבים את הרטוריקה האיסלאמופובית של הימין הקיצוני. באותו אופן, ביקורת אגרסיבית על ישראל מובילה לעמדות מתגוננות בקרב יהודים בריטים, דבר שמונע דיאלוג בונה בין הקהילות. כדי לפרוץ את מעגל הבידוד והחשדנות, עלינו לשאוף לחברה אזרחית מאוחדת בבריטניה.
* הכותבת היא דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת שפילד.
** האירוע יתקיים ביום ב’, 16/6, בין השעות
19:00-21:00 בבניין החברה המלכותית לרפואה:
Royal Society of Medicine – 1 Wimpole Street, W1G 0AE, בלונדון.
פרטים נוספים באתר קול אחד:
www.onevoicemovement.org
