דיוויד קמרון גורם לי להתגעגע לטוני בלייר, אפילו לגורדון בראון. לפחות בכל מה שנוגע למדיניות החוץ, מתגלה ראש הממשלה החדש כילד מתבגר הנוטה לשבור את צעצועיו במקום להכין שיעורי בית. גרוע מכך. בהתלהבות נעורים הוא חושף עצמו כפוליטיקאי המביא נזק לישראל כבר במאה הימים הראשונים לכהונתו.
הלז ניצב לו לצידו של עמיתו הטורקי, האיסלאמיסט הקנאי רג’פ טאיפ ארדואן, ומכנה את עזה מחנה מעצר תוך התייחסות ביקורתית לישראל. במשוואה זו הוא לא טרח להזכיר את אחריות החמאס וגם לא את מצרים, השומר האחר של אותו מחנה מעצר. הוא אף מצא לנכון להוקיע את ההתקפה הישראלית על המשט הטורקי לקול צהלת מארחיו. קריאתו לצרף את טורקיה לאיחוד האירופי הייתה מוזיקה באוזניהם. הגיגים אלה אולי ינעמו לשותפיו הליברל-דמוקרטים, אבל אפילו הרב הראשי ג’ונתן זקס, יקיר המימסד, מצא את דבריו חסרי טעם.
הנה לכם מנהיג של מדינה אירופאית חשובה המבקר באנקרה ואומר לה את כל מה שהיא רוצה לשמוע. אבל זאת עיר הבירה של מדינה המחזיקה שלא כחוק בשליש מקפריסין, מדכאת בשיטתיות את המיעוט הכורדי הגדול בשטחה ומשליכה לכלא כל אזרח המעיז להזכיר את הטבח הארמני. גרוע מכל, זוהי אותה מדינה התומכת ללא עוררין באיראן ומעניקה לתוכנית הגרעין שלה עלה תאנה מדיני.
האם קמרון היה מודע לעובדות אלו? יש להניח שהידע ההיסטורי שלו אינו מרשים במיוחד. אחרי הכל, זה הוא שכינה את מדינתו שותפה זוטרה ביחס למעורבותה המאוחרת של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. גם יכולת הניתוח שלו לוקה בחסר; כאשר נשאל עם שובו על ידי אזרח מן השורה מדוע הוא תומך בצירופה של טורקיה לאירופה, השיב קמרון כי מהלך כזה יעודד אותה למלא תפקיד פעיל בתהליך השלום המזרח-תיכוני.
ניתן היה להתגלגל מצחוק מתשובתו, לולא הוא התכוון לכך ברצינות תהומית. הדייר מדאונינג סטריט חושב באמת ובתמים כי הצפת היבשת בלמעלה מ-70 מיליון טורקים תשכין שלום באזורנו. כנראה שאנגלה מרקל וניקולאס סרקוזי, המתנגדים לתוספת הטורקית, היו רוצים אף הם להבליח חיוך ציני, אבל הם מתפוצצים מכעס. כדאי להם לשלוח צעצוע לתינוקת החדשה. אביה לבטח יעשה בזה שימוש.
איזה פאדלאללה
הייתי מציע לקמרון להניח לשר החוץ שלו לעסוק בענייני חוץ, אולם ויליאם הייג מוכיח כי הוא אינו שונה בהרבה מהבוס שלו. אחרת, כיצד יש לפרש את העובדה שהוא הותיר את השגרירה שלו בביירות בתפקידה? פרנסיס גיי התוודתה כי השייח’ מוחמד חוסיין פאדלאללה, המנהיג הרוחני של החיזבאללה, שמת בחודש יולי, היה מושא הערצתה. העולם צריך יותר אנשים כמוהו, היא כתבה בבלוג שלה שהתפרסם באתר של משרד החוץ הבריטי, על האיש שעמד מאחורי הריגתם של מאות חיילים אמריקאים וצרפתים וחטיפתם של אזרחים בריטים.
לפני שיגורה ללבנון, עמדה גיי בראש פרוייקט ENGAGE, שתוקצב ב-8.5 מיליון פאונד במטרה לגשר על הפערים בין האיסלאם לבין המערב. לפני ארבע שנים היא הטיסה 180 מנהיגים מוסלמים לוועידה באיסטנבול. ביניהם גם מטיף השנאה, יוסוף אל-קרדאווי – יקירו של קן ליווינגסטון, ראש העיר לשעבר – התומך בהתאבדויות נגד ישראלים ובהוצאתם להורג של הומוסקסואלים.
רבים ציפו שוויליאם הייג ישיב את השגרירה הביתה, אולם כל שהתפרסם בשמו היה שהוא לא התרשם יתר על המידה מדברי ההספד שלה. וההסבר הצבוע של המשרד לא איחר לבוא. גברת גיי הביעה רק את דעתה האישית. מעניין מה היא תכתוב בבוא העת על השייח’ חסן נסראללה.
צומת מסוכן
זוכרים את צומת קסטינה מתקופת המילואים? ובכן, בית הדין הצבאי בבסיס הסמוך יעצב בימים הקרובים בצלמו ובדמותו את עתיד יחסי ישראל-בריטניה. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, ישחרר אותו בית דין את החייל, תייסיר אל הייב, ממאסרו מייד לאחר ראש השנה. זהו החייל שבאפריל 2003 הרג את פעיל השלום הבריטי, תום הורנדל, באיזור רפיח שברצועת עזה ונדון לשמונה שנות מאסר. לפני חודשיים החליטו בקסטינה לנכות שליש מתקופת מאסרו בשל התנהגות טובה למרות ששיקר, שיבש ראיות ואפילו לא התנצל בפני המשפחה.
הפרקליט הצבאי הראשי, אביחי מנדלבליט, התנגד, כך נאמר, אך משום מה לא יתערב. אבל מה עם ראש הממשלה, או נשיא המדינה, או שר החוץ, או השגריר בלונדון? להם אין מה לומר? הייתכן שבגלל קומץ בעלי דרגות באותו צומת ייקלעו יחסי שתי המדינות למשבר נוסף?
קצרצרים
*** עידן חדש. תוכנית פנורמה, ששודרה באוגוסט על המשט הטורקי הפכה את הבי.בי.סי לערוץ ציוני. כך טוענים פעילים ערביים שהפגינו נגד האיגוד.
*** פריחה כלכלית בג’נין? התוכנית הכלכלית של הבי.בי.סי שידרה החודש כתבה חיובית על ג’נין תחת הכותרת: Rejuvenating Jenin. מדוע ישראל לא משתמשת בחומרים מסוג זה כדי לשנות את התדמית המעיקה? הכתבה ניתנת לצפייה בקישור זה.
*** חוזה מריה אסנאר, ראש ממשלת ספרד לשעבר, השיק בפרלמנט את ארגון ידידי ישראל. נכחו בטקס אלחנדרו טולדו, נשיא פרו לשעבר, מרצ’לו פארה, נשיא הסנט האיטלקי לשעבר, ג’ון בולטון, השגריר האמריקאי באום לשעבר ואחרים.
*** נקמת הר הגעש? דורית מוסאיוף, אשתו הישראלית-בריטית של נשיא איסלנד, מחרימה את בריטיש איירווייס. בתוך כמה שבועות איבדה החברה את מזוודותיה שלוש פעמים, כולל בטיסה בין תל אביב ללונדון…
הפינה המוסלמית
*** עתה נודע כי פקידים בכירים במשרד הפנים הזהירו בשעתו את השר דאז צ’ארלס קלארק כי החלטה על חקירת גל הפיגועים בלונדון לפני חמש שנים תיצור התמקדות שלילית על הקהילה המוסלמית. בראש המשכנעים עמד ג’ון גיב, שניהל אז את המשרד.
*** יותר ויותר אסירים מתאסלמים בבתי כלא בריטיים כדי לזכות ביחס מועדף: יותר זמן מחוץ לתאים ואוכל טוב יותר בזמן הרמדאן.
*** מאות נערות בריטיות מוסלמיות עוברות במהלך הקיץ ברית מילה מעבר לים ובבריטניה עצמה והממשלה אינה נוקפת אצבע כדי לעצור את התופעה.
*** מועצת העיר סטוק הורתה לכל בתי הספר בתחומה לבטל שיעורי שחייה, שיעורים לחינוך מיני ומפגשים חברתיים במשך תקופת הרמדאן. בעיר אחרת הוחלט לאטום חלונות של בריכת שחייה כדי שלא לפגוע ברגשות המוסלמים.
*** נהג אוטובוס הושעה מתפקידו לאחר ששתי נשים טענו כי אסר עליהן לנסוע עימו כי היו לבושות בכיסוי ברעלה. מצלמות וידאו הוכיחו כי הסיבה לסירובו הייתה שהנשים השתוללו והתנהגותן איימה על הנוסעים. הנהג הוחזר לעבודתו.
*** בית הדין האירופאי לזכויות אדם אוסר על בריטניה להסגיר לארצות הברית את המטיף אבו-חמזה ושלושה מחבלים בריטים נוספים מחשש פן יחטפו מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה.
***
עבדי וסיירוק נור, מחפשי מקלט שהגיעו מסומליה ללונדון קיבלו מהרשויות בית בשכונת קנזל רייז, עליו שילמה העירייה 900 פאונד לשבוע. המשפחה, על שבעת ילדיה, התלוננה על איכות החיים בשכונה והועברה לבית בנוטינגהיל גייט העולה למשלם המיסים 2000 פאונד בשבוע. בין שכניה של משפחת נור ניתן למצוא את המעצבת, סטלה מקרטני.
*** הבורקה מחזקת את האישה המוסלמית ומכבדת אותה… דברי קרוליין ספלמן, השרה (השמרנית) לאיכות הסביבה.
*** שני בתי שימוש, שאינם אלא חור ברצפה, הותקנו במרכז הקניות של העיר רוצ’דל במסגרת מחווה תרבותית כלפי המוסלמים בעיר, שמספרם הוא עשירית מהתושבים.
