אני זוכרת את הפעם הראשונה. זה קרה כשליוויתי את בתי בפעם הראשונה לגן המקומי. בשיחה עם אמא אחרת היא מיד שמה לב למבטא הזר שבפי. מהיכן את? שאלה. מישראל עניתי. אם כך את יהודיה! אמרה.
יהודיה? האם זו הזהות הראשונית שלי בגולה? כאחת שנולדה וחייתה בישראל כחילונית עד אמצע שנות העשרים של חיי, מעולם לא עמדה המילה יהודיה בצד סימן שאלה ולפני המילה ישראלית.
אז מה זה אומר להיות ישראלית בלונדון? כשחשבתי על הערכים והתרבות הישראליים שלי הבנתי שהם קשורים, יותר מכל דבר אחר, בשפה. והשפה היא האלמנט המקשר והמשותף לכולנו. לכן טבעי הוא בעיני שכלי הביטו שלה יהיה עיתון, כמו שיש לכל קהילה המכבדת עצמה בלונדון.
את ההשראה לשם עלונדון קיבלתי כשעברתי יום אחד ליד חנות סטימצקי ברח’ דיזנגוף. באותם ימים החלטתי שיש צורך לחדש את הקשר התקשורתי עם הקהילה הישראלית, ומילה זו שילבה את השם לונדון עם על ועם המילה עלון – שהיה הפורמט הראשוני של העיתון שאתם מחזיקים כעת ביד.
עיתון – מלאכתו נעשית בידי רבים. קצרה היריעה מלהכיל את שמות כל העובדים שבשלב זה או אחר הצטרפו לצוות. אבל זה המקום להודות לכולם, ולכל אחד מהם, על תרומתם לאורך השנים. ואם מדובר בתודה – הרי שבלעדי מפרסמנו הנאמנים לא היינו יכולים להמשיך ולהוציא עיתון במשך זמן כה רב.
כמובן שהתודה לכולכם, אבל אינני יכולה שלא לציין שני מפרסמים חשובים שתמכו בנו בכל גיליון וגיליון מאז צאת ‘עלונדון’ לפני עשור שנים. הראשון הוא חיים רייס, מחברת ‘און ליין אייר-קון’ שלא תמצאו אפילו גיליון אחד בלי הפרסומת של החברה, שהפכה לסלוגן המשני שלנו: הכן ביתך!.
תודתי נשואה גם לדני סעדון, מנהל אל-על בבריטניה ואירלנד, ולקודמיו בתפקיד שגם הם הלכו עמנו לכל אורך הדרך! ותודה אישית גם לעסקים ואישים אחרים שתמכו בנו, באמצעות מודעות, בחגי ישראל כדי שנוכל לצאת בגיליון מורחב לחג.
כדי לתת לאירוע אחד שנערך בלונדון בעשר השנים האחרונות את התואר אירוע העשור – הועלו במערכת מספר אפשרויות שהצטמצמו לשלושה אירועים מרכזיים: הביקור הממלכתי הראשון של נשיא מדינת ישראל, עזר ויצמן, ב-1997 הייתה חוויה מרגשת ביותר לכל מי שהשתתף בו. האירוע השני היה מפגן ההזדהות הענק בכיכר טרפלגר ב-2002 הייתה יוזמה ישראלית שעזרה לכלל הקהילה להיות גאה ותומכת בעצמה ובמדינת ישראל. ואילו האירוע השלישי נערך החודש: קונצרט של אמן ישראלי המייצג את כל דורות הישראלים בכל גיל ובכל מקום – אירוע שנערך ביוזמת הפורום הישראלי של JNF קקל בריטניה. ההחלטה לא הייתה קלה. כל אחד מאירועים אלה הוא לכשעצמו אירוע העשור. אולם היא נפלה על האירוע של הפורום הישראלי מכמה סיבות.
ביקור ממלכתי, מרגש עד כמה שיהיה, הוא החלטה פוליטית של ראשי מדינה ואנחנו הישראלים השתתפנו בייזומו והכנתו באופן פאסיבי בלבד. האירוע של עצרת ההזדהות היה אמנם יוזמה כמעט ישראלית טהורה, אולם בהיקפו – היה נכון לצו השעה ולתנאים שנוצרו בבריטניה וברחבי העולם באותה שנה.
קונצרט ההתרמה של שלמה ארצי היה כולו יוזמה ישראלית, היה מיועד בראש ובראשונה לישראלים המתגוררים בבריטניה וקיבל את החסות מתורמים ישראלים – וכל זאת למען מטרה בישראל. ויתרה מזאת הוא חי ובעט בעברית! אבל יותר מכל דבר, הוא דוגמא מצויינת ליוזמה שיכולה לקחת קבוצת ישראלים בכל מקום ובכל זמן ועם הרבה חזון בלב!
צר לי אם היו אירועים ופרצופים שלא יכלו מחמת קוצר היריעה והזמן להיכלל בגיליון זה, ואנא זכרו כי הוא מייצג רק דוגמאות מעבדה לחיי ישראלים בתפוצה אחת, הרי היא בריטניה, בעשר השנים האחרונות!
