מספר לי אחד מחברי הקבוצה שתיאם את השיחה הזו, שהוא, כפי שאני מכירה, אחד האנשים העסוקים בממלכה “אין מצב שאני מפספס פגישה”.
מעגל גברים – כך היא נקראת, זו קבוצה של אנשים מרבדים תחומי התעניינות וגילים שונים שהמשותף להם היא השפה. עברית.
משתתף אחר סיפר לי כי מערכת היחסים עם זוגתו השתפרה פלאים. ״מצאתי שאני מגלה הרבה יותר הבנה וקשב כלפי הילדים. אני מקווה שעוד גברים ישראלים פה ישתתפו, כי בסופו של יום, זה עושה אותנו אנשים טובים יותר. למדתי לסלוח ולשחרר וזה כנראה הדבר הכי חשוב שיצא לי מהמעגל״.
למעגל הגברים יש רק אבא. אורי לטר, תרפיסט וקואצ׳ר הוליסטי שמתמחה בעבודה עם גברים שנמצאים בשלב של שינויים בחיים, מנחה את הקבוצה בלונדון. בשבילו הקבוצה היא שליחות – לקיים מקום בטוח של שיח רגשי ואינטימי, תקשורת מסוג שלא קורה, כדבריו, בחיי היומיום של המשתתפים. גם באופן אישי, הוא מספר, הקבוצה שינתה את חייו.
למה גברים לא מדברים עם גברים?
״נצא מנקודת הנחה כללית שנשים הן הרבה יותר אמפתיות. יש לנשים את היכולת בעצם גם להקשיב וגם לדבר. לעומת זאת, גברים תמיד היו בסיטואציה שבה הם צריכים להילחם על המקום שלהם, בשבט ובין גברים. פעם הייתה היררכיה שבטית מסויימת, שבה צעירים צריכים לעבור איזושהי חניכה לפני שהם נכנסים למעגל הגברים. היום אנחנו חיים בעולם שבו גברים לא עוברים שום חניכה, ואז קורה מצב שבגלל שאני לא עברתי שום חניכה, אז אני יותר אלים בדיבור שלי, אני יותר וולגרי, אני צריך להוכיח שאני אולי משפיל את אשתי, או את החברים שלי – בצחוק. זה בא ממקום של הפגנת עליונות, כי גברים איבדו בחברה שלנו את היכולת להתכווץ, להיפתח, ולדבר ממקום בטוח. רוב הגברים מדברים ברמה מאוד מאוד שטחית על דברים, ולא על הדברים הכי חשובים״.

למה חשוב שכן ידברו ביניהם?
״לדעתי אינטימיות של גבר עם גבר היא ברמה אחרת לגמרי מאינטימיות של גבר עם אישה. גבר יכול לחלוק עם גברים אחרים דברים שהוא לא יחלוק עם האישה שלו, עם אמא, עם אחות או עם חברה. בסופו של דבר, כשאנחנו יוצרים אינטימיות מסוימת עם בת זוג עדיין יש את הגבול הזה שאנחנו שמים, כי אנחנו צריכים לשמור ותפקידנו בתור גברים הוא להגן ולהוביל, וברוב המקרים זה שמביא את הפרנסה. מה שקורה בחברה שלנו זה שגברים עשו אאוטסורסינג לכל החלק הרגשי, האינטימיות של הלב. יש סטיגמה כזאת שאם אתה מבטא את עצמך אתה כנראה הומו, או שאתה כנראה יותר מדי נשי״.
אז לקבוצה בעצם קוראים מעגל. ולמה זה מעגל?
כי אנחנו חוזרים למקום שבו כולנו שווים, אין היררכיה. אמנם אני המנחה של הקבוצה, אבל אני גם חלק ממנה. במרכז המעגל הזה אנחנו מדליקים נר, והנר הסימבולי הזה מסמל את המדורה, זו מדורת שבט. אנחנו רוצים לשבת ולחלוק ולשחרר ולדבר על דברים, כי יש תמיד את המחשבה הזאת של ‘וואי, כנראה אני היחיד שמרגיש ככה’. גברים יושבים עם משקל מאוד מאוד כבד. הם מתמודדים עם תחושת ה’לא מספיק’ כל הזמן״.
ומה בעצם קורה שם במעגל?
״כל מעגל הוא שונה. המעגל הנוכחי שהוא הראשון באנגליה לגברים ישראלים, משך אליו חבורה מדהימה של גברים ממקומות שונים, בגילאים שונים, שבאו ממקום של סקרנות להבין מה זה הדבר הזה של לדבר מהלב. במעגל הזה אני לא משתמש באיזשהו ז’רגון מקצועי ואני משתדל להשאיר בחוץ באמת את כל מה שכאילו טיפולי.
שבוע אחר שבוע אנחנו קודם כל בונים קונטיינר לאמון בקבוצה, ויש כמה כללים בסיסיים. סודיות כמובן, שכל מה שקורה כאן כולל השמות של מי שנמצא פה והתוכן נשאר פה. דבר שני, אנחנו מדברים מהלב, אנחנו לא מדברים ממקום פילוסופי, ואנחנו לא מדברים במונחים של טוב״.
מה זה אומר לא במונחים של טוב?
״אמון הדדי נוצר מתוך הבנה שאני רוצה שתדעו, שאני מרגיש כישלון, שכל החיים אני עושה בשביל להרשים את אמא ואבא וזה עדיין לא מספיק – ואולי אפילו לעולם לא יהיה מספיק״.

ונוצרים קשרים שממשיכים גם מעבר למפגשים?
״שאלה מצוינת. החיים שלי השתנו, אני לא אומר סתם. המעגל הזה ספציפית עם אור גדול, הביא לי קשרים מדהימים ומיוחדים לחיים. אני בן 44 ולגלות פתאום באמצע החיים חברות כל כך עמוקה עם מישהו חדש לגמרי זו מתנה. ומדובר באנשים מאוד מוצלחים״.
למי זה מתאים?
״המעגל הראשון היה מעגל פתוח שפרסמתי בקבוצות פייסבוק. בפרסומים שלי היו הרבה מילים מהלב. מישהו שאל אותי אם אני בכוונה משתמש במיתוג כזה, במילים כאלה, כשאני מפרסם. אם אני מתכוון להרתיע אנשים עם מילים. באמת שזה לא בשביל כולם. כך קרה הסינון הראשוני של הקבוצה, החבר’ה הראשונים שלקחו סיכון והבינו איזה כוח יש לקבוצה״.
לאתר של אורי: www.orilatter.co.uk