מה פסק בית משפט הבריטי בנוגע לחרם אנטי-ישראלי?

קול הישראלים בבריטניה

סייל: עד 41% הנחה לילדים בקידזניה והנחות גם על כרטיסי מבוגרים

(17/07/18- 15:17)

עד 25% הנחה על הספרים המושלמים לחופשת הקיץ ברשת ווטרסטונס

(05/07/18- 06:43)

עדיין נותרו מספר כרטיסים להופעות של ג'סטין טימרלייק ב- O2 בלונדון

(04/07/18- 15:41)

הנחות של 47% ל"לגולנד" באתר 365Tickets

(27/06/18- 10:20)

לכל הפאשיניסטות והפאשיניסטים, נפתחה מכירת הכרטיסים לשבוע האופנה של לונדון

(13/06/18- 19:59)

יוצר ישראלי עומד מאחורי ההפקה של לונלי פלאנט שחוזרת לבמות לונדון – קוד הנחה מיוחד לקוראי עלונדון

(12/06/18- 22:05)

ישראלים בסקוטלנד: נבחרת ישראל בכדורסל משחקת בגלזגו נגד נבחרת GB. הנחות על כרטיסים בטיקטמאסטר. בואו לעודד

(01/06/18- 17:24)

לכל רוכבי האופניים, הנחה של 20% בחנות של אוונס סייקלס באיביי. בתוקף עד 06.06.18

(01/06/18- 14:08)
אנטישמיות בבריטניה, חוק ומשפט
12:16 09/07/18

מה פסק בית משפט הבריטי בנוגע לחרם אנטי-ישראלי?

הארגון הפרו-ישראלי-יהודי JHRW החל מאבק משפטי נגד עיריית לסטר, שהחליטה להחרים סחורות מהגדה המערבית. בשבוע שעבר פורסמה הפסיקה, אבל מי בעצם ניצח?

הפסיקה לא הספיקה. לסטר תמשיך להחרים מוצרים מהגדה המערבית. צילום: JHRW הסר מונח: אנטישמיות בבריטניה אנטישמיות בבריטניההסר מונח: עיריית לסטר עיריית לסטרהסר מונח: בי-די-אס בבריטניה בי-די-אס בבריטניההסר מונח: חרם בבריטניה חרם בבריטניה
הפסיקה לא הספיקה. לסטר תמשיך להחרים מוצרים מהגדה המערבית. צילום: JHRW

הכל החל ב-2014, לאחר שמועצת עיריית לסטר החליטה לתמוך בחרם על מוצרים מהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית. הארגון JHRW (ר"ת של Jewish Human Rights Watch) נוסד ב-2015 כדי להתנגד לתנועת הבי-די-אס. את החלטת עיריית לסטר הארגון ראה כהחלטה אנטישמית, שגם מפרה סעיף בחוק הנוגע לשוויון במגזר הציבורי (PSED – ר"ת של Public Sector Equality Duty).

בנוסף, הארגון טען כי היה זה מהלך שנועד לקבל עוד קולות מצביעים ממוסלמים לפני הבחירות. ב-2016, המאבק המשפטי החל כש-JHRW פנו לבית המשפט העליון לערעורים באנגליה ובוויילס בנוגע להחלטותיהן של עיריית לסטר וגם של מועצות אחרות, כמו גווינד' וסוונזי בוויילס.

"החרם הוא מתון ולגיטימי"

בית המשפט פסק כי החלטת עיריית לסטר להחרים מוצרים מהתנחלויות בלתי חוקיות בגדה המערבית היא "מתונה ולגיטימית". השופט סיילס אמר בפסק הדין, כי "ההחלטה עצמה הכירה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום וללא מתקפות, ומטרתה הייתה לגנות רק חלק מפעולותיה של ממשלת ישראל".

כמו כן, השופט לא מצא קשר בין החלטת העירייה ובין תנועת הבי-די-אס, ולכן גם לא לאף תנועה אנטישמית. "קריאה לחרם על מוצרים היא מחווה ידועה של סולידריות פוליטית עם קבוצות מדוכאות מעבר לים, כפי שהומחש בקריאות לחרם על מוצרים מדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד", אמר בסיכום פסק הדין.

"ניצחון חשוב כנגד האנטישמיות"

עיריית לסטר כמובן יצאה מסופקת מהפסיקה, אבל הארגון שתבע אותה יצא מעודד למרות הכל, והגדיר את פסק הדין כ"ניצחון חשוב כנגד האנטישמיות וכל צורות האפלייה". דובר הארגון אמר, כי "בעוד שהערעור נדחה, הפסיקה ביצעה כמה שינויים חשובים מאוד בחוק, שהם ניצחון הרבה יותר גדול".

לדבריו, "פסק הדין מביא לשינוי מהותי בחוק בנוגע לאופן שבו מועצות מקומיות יכולות להציע החלטות ולדון בתנועות החרם השנויות במחלוקת… מועצת לסטר טענה שאם היא תיישם את החובה לשוויון במגזר הציבורי (PSED) בדיוני המועצה – זה עלול לפגוע בחופש הביטוי של חבריה. בית המשפט דחה את הטיעון הזה באופן נחרץ".

בשורה התחתונה, על פי הארגון JHRW, תוצאת המשפט היא שמעכשיו רשויות מקומיות שירצו להנהיג חרם דומה, לא יוכלו לעשות זאת באופן חוקי – אם הן לא יתחשבו בהשפעות החרם על הקהילה היהודית ועל התגברות המתקפות האנטישמיות.

 

מצאתם טעות?
עלונדון - האתר לישראלים בלונדון, אנגליה, בריטניה והממלכה המאוחדת

מערכת האתר

מערכת עלונדון – האתר לישראלים בלונדון, אנגליה, בריטניה והממלכה המאוחדת.

לכתבות נוספות של מערכת האתר
תגיות : אנטישמיות בבריטניה, בי-די-אס בבריטניה, חרם בבריטניה, עיריית לסטר
יכול לעניין אותך