עוד אמר הייג, כי הוא גינה את ירי הטילים על אזרחי ישראל והדגיש כי בריטניה מחויבת לביטחונה של ישראל ושמחה מאוד על שחרורו של גלעד שליט כחלק מעסקת חילופי השבויים.
אך יחד עם זאת, הייג העביר את גינויה הנחרץ של בריטניה על ההודעה על בניית 2,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, אפרת ומעלי אדומים ועל האיום לעצור את תשלומי המיסים לרשות הפלסטינית. הייג הפציר בישראל לבטל את תכניות הבנייה ולהימנע מצעדים פרובוקטיביים נוספים, שיקשו, לדבריו, על עבודת הקווארטט לשוב לשיחות.
הצעדים הללו חותרים תחת המאמצים לשלום ומגדילים את הבידוד הבינלאומי של ישראל בזמנים של שינוי באיזור המזרח התיכון, אמר הייג. בעיקר כשאנו זקוקים לעבודה משותפת על דאגות משותפות כמו המצב בסוריה והאיום הגרעיני מכיוון איראן.
האיום האיראני
אהוד ברק טען כי הוא לא דן עם הייג בנושא הגרעין האיראני. כך אמר בראיון שהעניק לרשת הטלוויזיה, CNN, יום לאחר מכן, כשנשאל אם ישראל מתכננת פעולה צבאית. עוד אמר ברק, כי בישראל אנחנו מקיימים את הדיונים שלנו כבר במשך שנים על הנושא. תמיד העדפנו שהנושא ייפתר באופן דיפלומטי אך ככל שהאיראנים מתקדמים, אנחנו אומרים לאורך כל השנים וממליצים לקולגות ולחברים שלנו בעולם – בצעו כל פעולה אפשרית שתוכלו לחשוב עליה, אל תסירו שום אופציה מהשולחן.
כשנשאל בראיון אם יש קונצנזוס בממשלה להתקדם לעבר פעולה צבאית, ענה ברק: לא. אני לא חושב שזה נושא לדיון מול המצלמה. זהו מעין דיון ציבורי פה (בבריטניה), בארהב ובישראל. מקיימים אותו כי איראן גרעינית יכולה להפוך לאתגר גדול לכל מדינות האיזור ולסדר העולמי.